כתבו הקדשה לרועי:

לזכרך

רועי, לא הכרתי אותך אישית. אמא שלך הנפלאה סיפרה לי עליך ועל היותך ילד ובחור כה מיוחד, מוכשר מקסים. אני קוראת עליך רועי ורואה כמה היית אהוב על כולם. יהי זכרך ברוך ילד יקר.

שירלי יהושע-שטרן, 1.5.2017

כואב

כבכל שנה נכנסת לכאן כדיי להדליק נר לזכרך
לפעמים אני חושבת איך הזמן עובר, שבישרו לי שנהרגת זה היה שבוע לפני הגיוס שלי. היום אחרי שחלפו להם כבר 12 שנה מהשיחרור ואני כבר ילדה גדולה ואמא בעצמי אני מבינה כמה גדול החלל שהותרת למשפחתך. תנוח על משכבך בשלום , ת.נ.צ.ב.ה
מחזקת אתכם יפה והמשפחה .
אור (לוי) יחיא

אור יחיא, 30.4.2017

לעולם לא נשכח

רועי בן דוד יקר שלי , כמו בכל שנה מגיע היום שאני מדליק נר ואני שוב לא מאמין שאתה לא נמצא איתנו .
השנה הרחבנו את המשפחה ואני אבא בפעם השניה לילדה מדהימה בשם זוהר , ובנוסף עברנו לאחר 4 שנים מהפיליפינים ליעד חדש בולגריה .
הרבה דברים קרו במהלך השנים שאתה לא נמצא איתנו אבל אתה תמיד נמצא בלב שלי
אני מאמין שאלוקים לוקח את האנשים הכי טובים ואני יודע שאתה שומר עלינו מלמעלה .
אני אדאג שמיקה וזוהר ידעו מי אתה ונשמר את השם שלך לאורך כל השנים והדורות הבאים

מתגעגע
ניר.

ניר סעדון , 30.4.2017

איש יקר

רועי אחי היקר עוד שנה חלפה ועוד שנה הלב בועט ביום הזה על ההרגשה שאתה לא כאן
כמה חסר לעולם שאתה לא כאן החיים שלי ושל עוד המונים היו נראים הרבה יותר יפים ומלאים שמחה ואושר
אחי אני מתגעגע אליך והלוואי הייתי זוכה שהבת שלי התינוקת תדע מי אתה ותכיר אותך אני בטוח שהיה לה חיוך ענק על הפנים
מקווה ובטוח שאתה מלמעלה צופה. צופה על כולם ויודע על כל אחד ואחד
לא נשכח אותך לעולם אח יקר שלי
אני אוהב אותך בכל ליבי ותמיד מרגיש שאתה לצידי
פרדימן

פרידמן, 30.4.2017

נזכור ולא נשכח

רועי אהוב אתה ככ חסר
אוהבים אותך וחושבים עליך המון
משפחת נימרי ושקרוב

קרין נימרי, 30.4.2017

רועי ילד אהוב

רועיקי כמה געגועים כמה שאת חסר אהוב ..ילד מטריף אתה חרוט בליבנו ילד לא אשכח אותך ילד שאוהב סרטי בורקס ..היית מגיע אלי לקחת סרטים ...כמה שאתה חסר אוהבים ומחבקים את אמך היקרה

עליזה שרון, 28.4.2017

לרועי

רועי, אני לא הכרתי אותך אבל סיפרו לי עליך.
סיפרו לי שאתה היית פשוט מדהים!
אני אזכור אותך לעד!
שמור עלינו מלמעלה!

עמית, 11.5.2016

אוהבת ומתגעגעת...

רועי יקירי השנים חולפות אבל הכאב נשאר... לא נשכח ולא נסלח!!! אני גאה בך ומספרת לכולם איזה בן דוד גיבור היה לי, מספרת על הנחישות וההתמדה ומימוש השאיפות, על הגבורה ההתנדבות והרצון תמיד לעזור...רועי בן דוד אהוב שלי תשמור עלינו מלמעלה. אוהבת אותך המון...

אידית, 11.5.2016

לא נשכח

כבכל שנה אני נכנסת לכאן כדיי להדליק נר לזכרך.מהרגע שאמא שלי התקשרה אליי שבוע לפני שהתגייסתי וסיפרה לי שנהרגת יום הזיכרון קיבל משמעות הרבה יותר בוגרת וכואבת. תהא נשמתך צרורה בצרור בחיים ומנוחתך עדן.

אור יחיא וצביה לוי, 10.5.2016

געגועים

רועי היקר תמיד אבל תמיד נמשיך לחשוב עליך ..כמה מיוחד היית 13 שנה בלעדיך ...אתה חסר ילד ..זכות גדולה להכיר אותך..מתגעגעים מאוד

שרון עליזה, 10.5.2016

זכרון שלא נעלם..!

רועי יקר שלי
יום זה כל שנה ,כל שנה בדיוק , מעמיד מדינה שלמה כאובה ועצובה אך גאה שמצדיעה לאנשים החשובים והאהובים שלה..שבתוכם אתה נימצא גם כן רועי שחשוב לי כל כך ומזכיר לי תקופה ניפלאה שבה שירתתי גאה לצידך..ובכלל שזכיתי להכיר אדם כמוך חבר אמת שאותו אני מרגיש לאח שאני עצמי עצוב וכאוב שאיבדתי.
מצדיע וגאה בך רועי.!
לעולם אזכור ואוהב אותך אחי הטוב והיקר
"לא נישכח ולא ניסלח 19.10.2003"

פרידמן, 10.5.2016

געגועים לך חבר. כמה שאתה חסר

עוד כמה ימים וכולנו נתייחד עמך נשמה טהורה שאי אפשר להבין איך נקטפת בעודך צעיר מלא אהבה ושמחת חיים. לא סתם אומרים שאלוקים לוקח רק את הטובים.
אחי היקר אני לא שוכח ולא אשכח אותך לעולם היית לי כאח ורע הרגשתי שאני חייב להדליק נר שוב לכבודך רק בכדי להיזכר בתקופה הקצרה שהייתה לנו ביחד וכל כך ארוכה שעדיין ישנה.
אוהב אותך אח יקר תשמור עלינו מלמעלה.
אני מאמין ויודע שאתה בין מלאכים.
אזכור ולא אשכח אח יקר

שירן ברוך "הבולט", 8.5.2016

כמה עצוב וכואב שרועי הלך כך...

שלום משפחה יקרה!

שמי ריקי סיטון ואני גננת ביישוב בית-אריה. התוודעתי לסיפור של רועי דרך רינת תמרי המקסימה, אחותו של רועי שבאה אחת לשבוע להפעיל את ילדי גני בשיעור תנועה.

סיפור חייו של רועי נגע לליבי וכמובן ריגש אותי מאוד לצפות בסרטונים שיצרתם לזכרו.

היו מספר דברים באישיותו של רועי שהרשימו אותי מאוד: הדרך בה רועי התבגר והפך מילד פציפיסט לבוגר עם חשיבה תכליתית, הדרך בה רועי הלך עם האמת שלו והתעקש להפוך מחייל ג´ובניק לחייל קרבי והצליח וכמובן על זה שהיה מאושר ושלם עם שירותו ביחידה שכל כך אהב, ושימש דוגמא לחבריו ברוח ההתנדבותית שבה האמין ובחר ללכת.

את סיפורו של רועי צריך לספר וללמד את הנוער שלנו כדוגמא לנחישות והתמדה, הצלחה ושמחה בהגעה ליעד.

שולחת לכם חיבוקים...

יישר כוח משפחה יקרה!!!

ריקי סיטון, 3.5.2016

אדם טוב ולוחם מצטיין.

נתקלתי בשם של רועי כשטיפלתי בתיק משכנתאות.
פתאום נזכרתי בך ואיך נפלת כשהגנת על הבית שלי.
יהי זכרך ברוך איש יקר.

תושב עפרה, 6.7.2015

הזיכרון לא יישכח

אז אני אתחיל עם סליחה, סליחה שלא יוצא לי לפקוד את הקבר שלך כמעט אף פעם. זה באמת מרגיז אותי שאני לא מצליח להגיע ויתרה מכך אפילו אין לי תירוץ כי אני גר במרכז ואתה נח לך לא רחוק משם.

אבל האם מקום המנוחה חשוב? או עצם העובדה שאתה איתי בלב ובמחשבה ולא רק בימי הזיכרון אלא כחלק מחיי היום יום.

אני לא יודע אם זה מוזר או לא לדמיין ולהנפיח בזכרון שלך חיים, לשלב את דמותך בארועי החיים ולחשוב איך אתה היית מגיב או מה אתה היית עושה או איזה צחוק מתגלגל היה יוצא לך בסיטואציות מסויימות... אבל זה קורה.

אני אסיים במילות תקווה כי יום אחד עוד נפגש שוב בעולם אמיץ וחדש ונחזור לצחוק ולעשות שטויות כמו בשנה-שנתיים שיצא לי להכיר אותך .. אי שם לפני יותר מעשור אחורה..

אתה אולי עוד משתעמם שם למעלה, אבל תחזיק מעמד כי עד שנפגש שוב יעברו עוד כמה עשורים טובים קדימה.

גולן שי, 22.4.2015

רועי יקר שלי

רועי לא הספקתי להכיר אותך וכבר מתגעגעת קשה אבל אתה עדיין בתוך הלב וחי בתוכנו דרך שיריך היפים.
תודה על מעשיך בחיים לא נשכח , תמיד נתגעגע!
היית בן אדם מקסים עם לב רחב ואופי מיוחד.
לא שוכחת ואוהבת עמית.

עמית שינהפט, 22.4.2015

בן דוד יקר

רועי היקר

אוהבים ומתגעגעים ...

יניב סעדון , 22.4.2015

רועי היקר

והנה הגיע עוד יום זיכרון והשנים חולפות ואתה נשארת צעיר לנצח... אני כל כך מתגעגעת אליך, לחיוך הכובש שלך, לנגינה שלך...אליך!!!
אני בטוחה שכולם אוהבים אותך גם למעלה, אי אפשר שלא לאהוב אותך...
תשמור עלינו שם למעלה. אוהבת אותך המון...

אידית, 22.4.2015

בן דוד יקר

עברה עוד שנה , עוד שנה של געגועים אליך ואני עדיין לא מאמין שאתה לא איתנו.

אוהב אותך אחי ומתגעגע .

ניר סעדון , 22.4.2015

רועי....

כל כך הרבה זמן עבר....והחיים הרבה יותר חזקים מאיתנו אחי יקר שלי ולמרות העצב שלי ביום המיוחד הזה אני וכולנו המשכנו הלאה בדרך שלנו בדרך שבטוח היית רוצה לראות אותנו שמחים ומאושרים לדעת שאתה בלב של כולנו ושומר עלינו עם הטוב לב ושמחת החיים שלך שכל כך אפיינה אותך והאהבה שבך שכבשה את כולנו .... רועי אני מתגעגע אליך המון וחושב עליך הרבה ויודע שתמיד אתה בלב שלי חבר טוב שלי אח יקר ואהוב שלי..יהי זכרך ברוך...לא נשכח ולא נסלח!
אני אוהב אותך
שלך תמיד
פרידמן

פרידמן, 21.4.2015

מתגעגעת ואוהבת

תמיד

נועה, 21.4.2015

כאב גדול משנה לשנה...

משפחת סלומון אתם משפחה נפלא,
אף פעם לא נשכח.
יהיו זכרו ברוך..

רובינזון נפתלי דגנית, 21.4.2015

נר...

.......

ארז, 21.4.2015

רועי

רועי
הכרנו אותך דרך התמונות הסיפורים והסרטים. נגעת לליבנו ונאמץ אותך לליבנו לתמיד.
דפנה יומי נגה נתן ונריה דנון

משפחת דנון, 21.4.2015

געגועים

רועי היקר תמיד אבל תמיד נמשיך לחשוב עליך ..כמה מיוחד היית 12 שנה בלעדיך ...אתה חסר ילד ..זכות גדולה להכיר אותך..מתגעגעים מאוד

עליזה שרון, 21.4.2015

רועי שלנו

אתה חסר כל יום אבל היום מהבוקר אתה פשוט לא יוצא לי מהראש..החלטתי שאני חייבת לכתוב לך...מדהים כמה זמן עבר ללא הנוכחות שלך שהיתה ככ דומיננטית בחיי אורי ובחיינו..תקופה ארוכה ככ פחדתי מיום הזכרון ומאיך אורי יקום בבוקר ויבלע שוב בתוך הריק הזה שהשארת. מקווה שאתה מחייך לך מהמחשבה של כמה אתה אהוב וכמה אתה מיוחד בעינינו...שולחת חיבוק ענק וים של געגוע. קרין

קרין נימרי, 21.4.2015

געגועים ..

חבר יקר,
11 שנה בלעדיך!
קשה לי לתאר במילים כמה אתה חסר, המילה "ז"ל" הצמודה לשמך מזעזעת אותי כל פעם מחדש. האסון הזה לא נקלט במוחי, אין יום מאז המקרה הנורא הזה שאינני חושב עליך.
באתי לבקר אותך היום ולאחל לך חג שמח..
אוהב ומתגעגע חבר יקר!

אורי, 24.9.2014

גבור ישראל

חמד של בחור גבור ישראל , העצב קשה מנשוא . סיפורי החברים כאן מצמררים.
שמור עלינו מלמעלה.

מוני, 20.8.2014

קשה לנגן שאתה לא איתנו

כל תו וכל מכה על התוף כל מילה וכל תיבה כל שורה וכל פזמון ריקים ריקים מגהונות ריקים ויצרתיות ריקים משימחה ועצבות בילעדיך אני ממשיך לנגן אבל קשה בלעדיך
כל הזמן מתגעגע !

ניסים יהונתן שוע , 28.7.2014

געגועים

רועי בן דוד יקר מתגעגעת מאוד אתה חסר לא שוכחת אותך לעולם ותמיד דואגת להזכיר ולספר עליך לסובבים אותי ולפני שלושה שבועות נולדה לי בת ושתגדל אדאג שהיא תכיר אותך ותדע שהיית ועודך איש יקר ואהוב ועם המון כישרון לכתוב שירים ולשיר, ושהיית אוהב אדם לא משנה מה הבדל גזע,דת, מין. וכמה שובב ומצחיק היית עם חיוך שובה לב ....מתגעגעת ואוהבת

רחלי (יעקב) גל, 5.5.2014

רועי

אח יקר,
כואב את לכתך מאיתנו.
שירתנו יחד בקופת היותך מאבטח מתקנים ואני שוטר צבאי.
אומץ ליבך והרצון לתרום, לעשות ולא לוותר משמשים לדוגמא ומופת.
אני מוקיר את פעולך ומעריך אותך מאוד.
חבר, יהיה זכרך ברוך!!!
אריאל

אריאל יחיעם, 5.5.2014

רועי

שמעתי היום שירים של הלהקה ולא הפסקתי לחשוב כמה שאתה חסר. לא מאמין שעבר כבר כל-כך הרבה זמן...

תומר, 5.5.2014

געגועים שלא מרפים...

רועי,יקירי עוד יום זיכרון הגיע ושוב המחשבות שלא מרפות, הלב כואב, הדמעות זולגות והשאלות חוזרות, למה? למה? למה ה´ לוקח את הטובים ביותר... כנראה הוא רצה אותך לידו כי בטוח שגם שם למעלה אתה המלאך הטוב ביותר, זה שמעלה חיוך לכל הסובבים אותו השפיץ של צבא המלאכים... רועי אוהבת אותך ומתגעגעת אליך תשמור עלינו שם מלמעלה...

אידית, 5.5.2014

אחרי יותר מדי זמן

היית צוחק עליי עכשיו ומסתלבט עליי בלי סוף. אבל האשמה מכרסמת בי המון שנים כי עוד לא כתבתי לך.היינו חברים לפני צבא ניגנו בלהקת פאנק הכי מפגרת והיית היחיד עם כשרון אמיתי שהתבזבז עלינו אבל לפחות היה מצחיק.ואז נפגשנו ביום הראשון לטירונות ולא האמנתי על המזל שיש לי שאני לא לבד,אני ביום הראשון בטירונות הרגע איבדתי אחד משני הקיטבקים שקיבלתי אבל לפחות אני לא לבד.לא הייתה דקה שלא היינו ביחד והזמן ופתאום הצבא לא היה דבר כל כך נוראי. הייתה לך נטייה טבעית בזמנו לעצבן את המפקדים אבל כל הג׳ובניקים האולטימטיביים שהיינו אהבנו אותך. ואז התחלת לדבר איתי על להגיע לקרבי. סיפרת על אחיך וגם אני כבר הייתי בעניין ובכל זאת אתה היית הדבר האמיתי ואני המשכתי במסלול של להיות מאבטח מתקנים כלומניק ואתה לוחם. בכל זאת בחודשיים האלה היינו חברים הכי טובים ונפל הכבוד הגדול הזה בחלקי

לירון מאירוביץ׳, 5.5.2014

געגועים רבים...

רועי רועי...כמה אתה חסר לי רועי כל שנה ביום הזה הגוף שלי מצומרר וכואב מהידיעה שאיבדתי אותך אח,וחבר אמת שלי אני ניזכר בתקופה היפה שבה זכיתי לבלות איתך בכל המסלול בכל הדרך הקשה והסובלת והשמחה שעברנו יחד אני אוהב אותך אני מתגעגע ורוצה שתחזור. יהי זכרך ברוך אני גאה שזכיתי להכיר אדם יקר ואח אמת שכמוך לא שוכח אותך לעולם.!

פרידמן, 4.5.2014

לא שוכחים

כל שנה קופצת לרגע להדליק לכבודך נר זיכרון. מהיום שהתגייסתי ואמא אמרה שנהרגת יום הזיכרון קיבל משמעות קצת יותר גדולה. יהי זכרך ברוך שנשמתך תהיה בצרור החיים מחזקים ושולחים ניחומים יפה יקרה אור וצביה לוי

אור יחיא (לוי), 4.5.2014

זוכרים ולא שוכחים♥

לרועי היקר!
אני מתגעגעת אליך למרות שלא הכרתי אותך, אתה משפחה ואתה חשוב לנו.
אני אוהבת אותך מאוד ובחיים לא אשכח אותך ותמיד אדע מיהו אתה, היקר ביותר.
תמיד נזכור ולא נשכח איך היית בן-אדם מקסים שהגן עלינו.
אוהבת אותך עמית♥

עמית, 4.5.2014

רועי היקר

רועי שלנו

אוהבים ומתעגעגים ....

יניב סעדון , 4.5.2014

צבא של רגשות

למקום שאתה נמצא המילים שאכתוב כאן לא מגיעות, אבל הרגשות כן. הרגשות שלא עוזבות, הזיכרון שלא מרפה. אני בטוח שממרום מושבך, אתה מרגיש את צבא הרגשות שמקיף אותך, כי לנו לא נשאר, אלא הרגש. עזבת אותו אותנו עם חור גדול בלב, אבל בחלק שכן נשאר בלב, אתה חרוט לנצח!
גדלנו, התבגרנו, התקדמנו, אבל אתה היית ותישאר כוכב הצפון, אני מחנך את ילדי שיגדלו להיות עם אופי כמו שלך. לדעת לצחוק על הכל, לא לקחת ללב כי בלב יש מקום רק לאהבה!
אזכור אותך תמיד. אזכור ולא אשכח!
אוהב אותך אחי, כל יום יותר.
לעד, לנצח, לא נשכח ולא נסלח!
שמור עלינו מלמעלה
אחיך, ציון.

ציון חסון, 4.5.2014

געגועים

רועי ילד של אהבה..מתגעגעים אליך הנפש בוכה,,,

עליזה שרון, 3.5.2014

בטרם עת....

לאברהם ובני המשפחה....
פעמיים אנו בוכים בעת אובדנו של היקר לנו: על כך שאינו איתנו ועל כך שנותרנו בלעדיו....שימרו על עצמכם ועל זכרונו של האיש..הנער..היקר לכם...

ירון אנוש, 3.11.2013

10 שנים בלעדיך

רועי, לא נתפס שעברו 10 שנים בלעדיך, אני זוכרת את היום הזה כאילו זה היה אתמול...והכאב נשאר ואף מתחזק מי שאמר שעם הזמן הכאב פוחת, זה לא נכון, הכאב מתעצם... אני חושבת על כל מה שהיית יכול לעשות בשנים הללו...לטייל בחו"ל, ללמוד, להקים משפחה... למה? למה? למה ה´ לוקח את הטובים ביותר? רועי אוהבת אותך וחושבת עליך תמיד, תשמור עלינו שם למעלה.

אידית, 27.9.2013

איתך תמיד

רועי היום ובכל יום זוכרים אותך צוחק כשאתה מטפס על הדקל שבגינה בביתנו שבכוכב יאיר . כי שם ביתך וילדותך - הזכרון מונצח בציור שמצויר בו הדקל נעקר מהאדמה ובכל שנה אל הציור
מוצמדת המדבקה של יום הזכרון (פרח דם המכבים) שאני מקבלת בטקס במקום עבודתי - טקס שאתה קיים בו- מדבקה המציינת עוד שנה בלעדייך. יהי זכרך ברוך.

ביט גולני, 15.4.2013

משפחת סולומון היקרה

מה יש עוד להגיד?.... לא הרבה פעמים זה קורה וקרה, אבל אחרי שראיתי את הסרט קורע הלב - שורה וחצי - על סיפורם של הילדים הכ"כ יפים שנפלו ונהרגו למען המדינה ולמעננו החיים במדינה הזו, הגרון שלי פשוט נחנק מדמעות.
השיר האדיר הזה שרועי ז"ל חיבר והקליט ושליווה את הסרט, הדואט עם סי היימן, פשוט השאיר אותי חסר מילים להביע את אשר אני מרגיש והרגשתי כאשר ראיתי את סיפורן של האימהות , אבל הייתי חייב להביע דבר אחד להורים ולמשפחתו של רועי, ובכלל לכל המשפחות אשר השכול היכה בהן, שלא תדעו עוד צער!

אבי דקלו, 15.4.2013

לרועי

אני לא הכרתי אותך,אבל במקרה נתקלתי בסרט שטילטל אותי בצורה מזעזעת.
כמה אבסורדי שרק בגלל דגלים לא יכולת לחיות.
אני מבטיחה שאני אלחם בשבילך ואיתך כדי להבטיח שאף לא עוד נשמה מלאת רוחניות ואלוהיות תימחה מן העולם הזה.
תודה.

עופרי, 15.4.2013

אוהבת ומתגעגעת חבר יקר

רועי יעקב סולומון, חבר יקר, מתגעגעת אלייך, במשך השנים התווספו אבנים נוספות לחומות סביב ללב, כל שנה נוספת עוד אבן, הישרדות. ביום הזיכרון אני מאפשרת לכמה מהן ליפול, להרגיש שוב את הכאב והגעגוע השמור הזה. זכרונות צצים ועולים, עכשיו הם ממלאים ומחממים את הלב.
במשך שנתיים ישבנו אחד ליד השני בכיתה בחטיבת הביניים, הושיבו אותך לידי בכדי שתהיה השפעה טובה על הלימודים, מה שקרה בפועל היה הפוך.. הוצאת את הצד השובב שלי לפועל והשיעורים הפכו למשהו אחר לגמרי...כיף גדול.במהלך השיעור היינו צוחקים ומשתוללים, יורים "טוטו", עושים תחרויות ציורים והחברים בכיתה היו נותנים ציונים של מי הציור יותר מפחיד.. הציורים עדיין אצלי, היינו הולכים מכות, שהמשיכו גם להפסקה... כל כך הרבה הרשמות על התנהגות היו לי בגללך בכיתה ח´ שכבר זומנתי לשיחה עם המחנכת...עם כל השובבות היה בך צד כל כך רגיש ובוגר, סיפרת לי על שירים שכתבת וביקשת שאכתוב בשבילך שיר, סיפרת לי בסוד שבהופעה הקרובה שלך ושל הלהקה שלך באולם האקווריום בישוב אתה מתכנן לזרוק ולשבור את המגבר - כמו קורט קוביין... הערצת את נירוונה ואני ששמעתי בעיקר שירי ארץ ישראל עד אז התחלתי לשמוע נירוונה.. היה לך אוסף תמונות של קורט קוביין בקלסר מסודר ששמרת עליו, ביומולדת שלי עשית לי מחווה שלא אשכח - הבאת לי לכיתה ארוחת בוקר שקנית לי ו2 תמונות של קורט קוביין מהאוסף, שמרתי אותן בארון, התרגשתי מאוד.. הייתה תקופה נהדרת..
בתיכון התפצלו דרכנו, בטירונות בצבא פתאום נפגשנו, היינו באותו הבסיס וההתרגשות הייתה גדולה, אחכ שוב התפצלנו, אתה היית שומר בקרייה ואחכ נלחמת בכדי להיות קרבי והצלחת, הלכת עם הלב, אני הייתי בקורס חובלים ואחכ מדסניקית. אחרי שנה עברה שמועה בבסיס שרועי יעקוב סלומון מכוכב יאיר נהרג, עד אז לא ידעתי שיש לך שם נוסף, סולומון, התפללתי שזה לא אתה, טעיתי, במהלך מארב מתוכנן של מחבלים נהרגת. בלוייה שלך הרגשתי כאב כזה שלא יכולתי לעמוד על הרגליים, כאב שליווה אותי הרבה, תמונה שלך אצלי בארנק מזכירה לי צחוק פשטות וטוב. געגועים אלייך ואל מה שיכולת להיות, שאני חושבת עלייך אני רואה תמונה של ילד בן 20 צוחק ומשתולל, אני זוכרת את הקול שלך ואיך היית קורא לי, זוכרת את הצחוק הריח והחיבוק, את הכיף שהיה לנו. אוהבת אותך ומתגעגעת, יהי זכרך ברוך

עינב גרוסמן, 15.4.2013

מתגעגעת אליך...

עוד יום זיכרון, עוד שנה חלפה ואתה איננו, כל כך קשה בלעדיך, כל כך ריק, כל כך חסר...רועי יקירי אני מקווה שאתה רואה מלמעלה את כל האהבה ואת כל הגעגועים אליך, אתה תמיד בליבי לעד... אוהבת אותך וטתגעגעת אליך...

אידית, 15.4.2013

משפחת סלומון היקרה

לא זכיתי להכיר את בינכם היקר הי"ד
אך כמי שחי במדינה בזכותו עלי להוקיר תודה
אני יודע שאין ולו מעט נחמה לאסונכם
אך הנני מוצא לנכון לחזק אתכם ומי יתן וזה יקל ולו למעט על כאבכם העצום

ברגשי כבוד והשתתפות בצער כנים

דוד חיים

דוד חיים, 15.4.2013

לא שוכח. ...!

רועי אחי היקר .
אני מתגעגע אחי אוהב אותך בכל ליבי ואני יודע שאתה למעלה איתנו בכל רגע צופה בנו ומלווה אותנו גם משם בכל רגע בחיינו.
חושב עליך תמיד..!
עוז

עוז פרידמן, 14.4.2013

ליפה היקרה ולכל משםחת סלומון

לא שוכחים ולעד נזכור את רועי ז״ל שנפל בכדיי לשמור אותנו בחיים מחזקים אותכם תמיד וזוכרים איתכם את היקר לכם מכול. אור יחיא (הבת של צביה לוי )

אור יחיא, 14.4.2013

אוהב אותך

אח יקר שלי אני אוהב אותך, ויודע שאתה תמיד איתי!!

אלירן גולני, 14.4.2013

שוב..

שוב זה מגיע... אותו יום שאמור להזכיר לנו את מה שאנחנו לא יכולים לשכוח.
היית חלק מאיתנו ונשארת החלק שחסר בנו ותמיד יחסר... מתגעגע אליך אח יקר, וזה רק מתחזק עם הזמן.
אוהב ומחכה שתחזור.

ציון חסון, 13.4.2013

למשפחה

הנער שעולה מהתיאורים הוא עלם חמודות . מאחלת לכם שלא תדעו עוד צער .

[email protected], 12.3.2013

פה....

אפילו כשמנסים ..אפילו כשממש רוצים....הלב רוצה לשים בצד... להמשיך הלאה...להכניס למגירה ולא להסתכל בה שנים...
אבל אי אפשר.
זה פה. אתה פה. הגעגוע פה. העצב פה. הדמעות פה.
לא שוכחת אף פעם ואוהבת אינסוף.

ברישקה האהוב!!!!
יודעת שאתה מביא טוב בכל מקום בו תהיה.

חיבוק גדול.

גלי

גלי וולקוביץ´, 10.10.2012

ביאליק 13 ראשלצ

חיזקו ואימצו!שלא תדעו עוד צער

עינב נוסנבלט, 27.4.2012

באהבה

ביום הזיכרון בשנה שעברה שוחחתי במייל עם אביו של רועי על כמה זכרונו מיוחד עבורי... בלילה חלמתי שאני מגיעה לאזכרה של רועי בחודש תשיעי. שבוע לאחר מכן גיליתי שאני בהריון. והיום שנה בדיוק אחרי, תומר שלי בן שלושה חודשים ושהבטתי בו הבוקר חשבתי על רועי, ועל הבנים שלנו, של כולנו. יהיה זכרו ברוך.

יעלה בר, 25.4.2012

יהי זכרו ברוך חסר מאוד...

אני הכרתי את רועי בשירות שלו בקריה
כמאבטח מתקנים .. היה חייל טוב וחבר נאמן ..
שהגיע השמוע הקשה כולם היו בהלם מוחלט

אייל זריקר, 25.4.2012

געגועים....

רועי, יקירי, גיבור שלי, אין לך מושג כמה אני חושבת עליך ומתגעגעת אליך, אני מספרת לכל אחד עליך, איזה בן דוד גיבור היה לי איזה בחור פייטר, מצחיק, כשרוני ונדיר אתה. זו הדרך שלי להנציח אותך. אומרים שה´ לוקח את הטובים ביותר, במקרה שלך זו לא קלישאה, ה´ לקח לנו את הטוב ביותר, אדם משכמו ומעלה, מלח הארץ. רועי תשמור עלינו ממקום מושבך למעלה ותדע שתמיד אתה בלב שלנו.... אוהבת אותך ומתגעגעת אליך תמיד.......

אידית, 25.4.2012

אח יקר

אח יקר
היום הקשה ביותר הגיע ..
בשבילנו כל יום זהו יום זיכרון, אם היה ניתן להסביר במילים את גודל הכאב הגעגוע ..
אין יום שעובר ואני לא חושב עליך, שתגייסנו אמרו לנו שקרבי זה לא "קל" "הכל בראש" "לא לוותר",אבל לא אמרו לנו לקחת בחשבון שאחד מאיתנו לא יחזור הביתה!
אחי אני עדיין כועס, פגוע אבל יותר מהכל מתגעגע ..
אוהב אותך ואין יום שעובר ואני לא חושב עליך!
יהיה זכרך ברוך

חבר קרוב, 24.4.2012

יהי זכרך ברוך

רועי עוד שנה עברה לה וזה לא נתפס שאתה לא כאן ונשארתה בן 21 אנכנו גודלים וחלק כבר עם ילדים ואתה מאחור זה לא נתפס . אני רוצה לבקש ממך סליחה על המון דברים ויש משהוא אחד שלא יוצאה לי מארש אחד הריבים שלי איתך בצופים ובסוף אתה באתה לבקש ממני סליחה למרות שאני איתי השם אז עכשו אני מבקש סליחה וגם לאומר לך תודה

אסף גלעד, 24.4.2012

רועי שלנו...

רועי רועי כמה אתה חסר לי אני כל כך מתגעגע זכרון עמוק חרוט אצלי בלב ממך אחי היקר .. כמה הייתי רוצה שתהיה כאן איתנו, כל כך הרבה דברים קרו מאז אותו יום .החלום שלי הוא לשתף אותך בהם אני אוהב אותך , וחושב עליך המון בלי סוף. מחשבה עליך נותנת לי כוחות כי גיבור שכמוך זכיתי להכיר ! אני אוהב אותך מאוד .
שלך עוז פרידמן.

עוז. פ, 24.4.2012

לרועי

כמה עצוב שהעולם הזה כל-כך אכזר כדי לקטוע חיים של מישהו כמוך

אוהב ומתגעגע המון

תומר יקיר, 24.4.2012

יהי זכרך ברוך

רועי המדהים עדיין מתגעגעת אתה חסר לי מאוד אוהבת עליזה שרון

עליזה שרון, 24.4.2012

מספיק מפגש אחד בשביל...

אותך זכיתי לראות רק פעם אחת בחיי,
אבל אני לא מפסיקה לשמוע עלייך מהמשפחה המדהימה שלך שלא נחה לרגע כדי שאף אחד לא ישכח!
יש לך הורים ,אחים ואחיינים מדהימים, שרק מהסיפורים עלייך אני מצליחה להכיר אותך ובטוחה שזה כלום לעומת החיים אמיתיים.
אוהבים אותך ומתגעגעים......

נטלי סעדון, 24.4.2012

לרועי שלא הכרתי לצערי

לצערי לא הכרתי אותך רועי.אבל שמעתי את הכישרון שלך את השמחה בקולך.ענק
אבי, יפה והמשפחה אני איתכם

אליחי כהן, 24.4.2012

אח יקר

לעולם לא אשכח אדם מדהים מצחיק וחבר אמיתי.

אסף דואק, 24.4.2012

בן דודי היקר

עוד שנה עברה ונשאר אותו הגעגוע ,
געגוע לצחוק שלך ,לחוויות שעברנו ביחד .
רועי אין מישהו שמכיר אותי ולא מכיר אותך, אתה חלק ממני .

אוהב אותך תמיד

ניר סעדון , 23.4.2012

רועי אהוב עברה עוד שנה והגעגוע אז עוד מעט אשמיע את השיר שלנו שוב

רועי אהוב אנחנו לא היכרנו אך המוסיקה האדירה שיצרת והורייך המדהימים חיברו ביננו .כל שנה כמעט אני מוצאת דרך להנציח אותך הפעם אשמיע את הדואט שלנו בתוכנית סי הלילה ב 88 אף אם ושוב אספר את סיפורך המדהים אוהבת סי

סי היימן , 13.4.2012

מתגעגעת.

לא מפסיקה לחשוב עליך היום...
מתגעגעת. מתגעגעת. מתגעגעת.
אליך, אלינו, לילדות. כשהכל עוד היה טהור, פשוט ומלא באושר.

עדיין בלתי נתפס שאתה לא פה.
מוצפת געגועים ואוהבת תמיד.

טלי, 3.4.2012

אח יקר שלי

8 שנים עברו מאז שנפגשנו בפעם האחרונה, קשה לעקל ששמונה שנים לא ראיתי אותך, כל כך הרבה דברים השתנו, יש המון רגעים שהייתי עושה הכל כדי לראות אותך שוב להכיר לך את משפחתי החדשה, אני חולם המון על הצחוק שלך על הגיטרה ביד, יש תמונות שלא יעלמו לעולם מהראש, אח יקר אין יום שאני לא חושב עליך, אוהב
שקרוב

שקרוב, 12.10.2011

לזכרך מאח לוחם במשפחת דוכיפת

שירתת 3 שנים כמפקד,סמל במסייעת וכסרס"פ טירונים בשנים 2001-2004
כאחד שלחם ומכיר את היחידה וכל אנשיה, כל מילה שאמרת רועי היא נכונה. יהי זכרך ברוך.

לירן , 10.10.2011

יהי זכרך ברוך לעד

יש לי בן ששמע עליך לפני שהתגייס לצבא והוא החליט להתגייס לגדוד דוכיפת הוא התגייס בנוב 05 ובעוד כחודש הוא מסיים את המסלול של הלוחמים שלו כמפקד פלוגה ואני רוצה להגיד לך שאתה רועי שותף לא קטן מהסיפורים שקרא אני כותב ולא מפסיק לבכות תיהיה נשמתך צרורה בצרור החיים אמן

שלמה שטיין, 30.9.2011

גם להדליק נר לזכר רועי וגם לאחל לך יפה ולכל המשפחה שנה טובה

שתהיה לכם לכולכם שנה טובה, הרבה נחת מהנכדים, שתהיה לכם שנה של בריאות וכל טוב.

לילית ואורלי

http://www.youtube.com/watch?v=DjrAE0ETiOU

לילית, 28.9.2011

זוכרת

הייתי אתמול בהופעה של דני רובס, והוא ביצע את השיר "מחר הוא יחזור". כשהוא שר "באדמה אין ריח מלחמה, רק עשב בר מכה בסלע שורשים. מעליו טיפות רכות של סתיו, הכל ממשיך לנוע מסודר וממשי.." התמונה שלך עלתה מולי ופשוט פרצתי בבכי. לא יודעת להסביר את זה, את תחושת הגעגוע, כי אני מכירה אותך כאדם מבוגר רק דרך התמונות והסיפורים. לצערי, בפעם האחרונה בה התראינו היינו בני 10 או 12. אני פשוט יודעת שכמו שהיית ילד מדהים ומיוחד, ה-חבר הכי טוב, היית כזה גם בבגרות. הזיכרון שלך אצלי חזק, כאילו כל השנים האלו שעברו לא באמת עברו.

ענבר ישר-אל, 16.7.2011

אתה עדיין איתי במחשבה ובלב

תהיה חזק למעלה.

גולן שי , 10.5.2011

נזכור אותך תמיד

רועי אתה חסר, מאז שהלכת מאיתנו המשפחה לא שלמה, תמיד מרגישים בחסרונך.
אנחנו אוהבים אותך וגאים בך אבל יותר מכל מתגעגעים אליך.
תשמור עלינו ממקום מושבך,
אוהבים אותך

מזל ואברם סעדון, 9.5.2011

בלעדייך...

"כמה רייק העולם בהעדרו של אדם אשר בנוכחותו מילא עולם ומלואו..."
רועי יקירי, גיבור, מלח הארץ, אכן העולם רייק בלעדיך...
עוד יום זיכרון, עוד יום, עוד שבת, עוד שעה, עוד דקה ואתה...לא איתנו
כל כך מרגישים בחסרונך אך תמיד תמיד אתה בליבי משם אף אחד לא יוכל לקחת אותך, חושבת עליך, על החיוך הכובש, על השירים שכתבת, על מנגינת חייך...
רועי אני מקווה שאתה מביט עלינו מלמעלה ורואה את כל האהבה והגעגועים אליך.
אוהבת אותך ומתגעגעת אליך תמיד...

אידית, 9.5.2011

בן דוד יקר

מתגעגעת מאוד...

רחלי יעקב, 8.5.2011

יזכור

רועי ברישקה היקר!
לא שכחתי...אמנם מדליקה עבורך נר זכרון, אך זוכרת וחושבת כמעט כל יום.
אני לא צריכה שום יום מיוחד שיזכיר לי אותך...
אתה תמיד תמיד תמיד בראשי ובליבי.
אוהבת המון ושולחת חיבוק חזק לך ולכל המשפחה האהובה שלך.

גלי

גלי וולקוביץ´, 8.5.2011

אח יקר

רועי אח יקר שלי.
אתמול פתחתי את אלבום התמונות שלנו מתקופת הצבא, דיפדפתי מהר כדי למצוא תמונות שלך ולראות ולזכור כמה יפה היית, ולהיזכר בכל רגעי הצחוק האהבה והדאגה שאותם אף פעם לא אשכח שהיית מעניק לי לנו לחבריך האוהבים, ראיתי אותך ואמרתי לעצמי שבאמת אבל באמת לא יצא לי לפגוש אדם כמוך ולא יהיה עוד אחד כמוך רועי!
אני מתגעגע אליך אחי היקר בכל יום שעובר ואני בטוח שאתה שם שומר על כולנו ויודע כמה אתה חשוב לנו!!!
אני אוהב אותך.
לא נשכח ולא נסלח .

עוז פרידמן, 8.5.2011

רועי ילד יקר

רועי יקירי היום יום הזיכרון אבל אני לא צריכה יום מיוחד בשביל להזכר בך. כל רגע וכול שניה..כול מעשה מזכיר אותך....הנפש עדיין בוכה ומתגעגעת..אוהבת אותך עליזה שרון

עליזה שרון, 8.5.2011

יהי זכרו ברוך

רועי ז"ל כתב שירים מרגשים.

חיים, 20.11.2010

7 שנים לא להאמין

למשפחת יעקב היקרה 7 שנים בלי רועי, הייתם הורים למופת ומשפחה לדוגמא וזה לא יד המקרה שרועי עשה תפנית כה חדה שמעצימה את מורשת המשפחה. נכנסתי אתמול לאתר שמנציח את רועי ונשימתי נעתקה לנוכח העוצמה שרועי השאיר אחריו לכל כך הרבה אנשים. אלוהים ציווה לנו את החיים ויחד עם זאת אין לשכוח את אלה שמסרו את נפשם על מנת שהמדינה תמשיך להתקיים ולשגשג. כמו בעבר המשפחה משמשת דוגמא לשימור זכרו של רועי שהכרנו אותו שנים רבות. מי יתן ולא תדעו עוד צער ושהיושב במרומים יחזק את ידכם ושתזכו לראות בנחת וחדווה את המשפחה הקרובה והיקרה לכם מתרחבת. לנו החברים האובדן שלכם כואב וחשים שלכם כואב שבעתיים, אנחנו תמיד אתכם ובשבילכם . מאיתנו החברים והפרידמנים 01.10.2010

פנינה ומשה פרידמן, 9.10.2010

7 שנים בלעדיך...

רועי, שבע שנים רעות מאחורינו,מאז היום האכזר והנורא ההוא, בשנת 2003.
שבע שנים של יגון, צער וכאב.
שבע שנים בלעדיך-בלי החיוך השובב שלך, בלי הנגינה שלך שממלאת את בית הוריך, בלי מילים שכתבת, או תכתוב לעולם,שבע שנים בלי לראות אותך גדל, מתפתח, נוסק ומצליח,
שבע שנים של חלל- חלל גדול שנפער ונותר בחיינו-ואותו קשה למלא,
וחלל גדול שנפל בקרב עם חוליית פחדנים-קרב שהשאיר אותך לעד בן 21.
אבל שבע השנים הללו לימדו אותנו המון- לימדו אותנו על מי היית באמת-גם במסגרות אחרות שלא הכרנו,כמו החברים מביה"ס, החברים לנשק ועוד.
לימדו אותנו עוד על אהבת המולדת-שלך ושלנו ועל ערכים.
הן לימדו אותנו,שבע השנים הארורות, גם על עצמנו-על הדברים החשובים באמת, הכניסו פרופורציות לחיינו, העניקו לנו תובנות, תהיות וגם עוצמות חדשות.
כן רועי-במותך לימדת אותנו חיים...
שיעור החיים הזה שהשארת לנו הוא אמנם שיעור שהיינו שמחים לחסוך-ולו רק כדי שתהיה איתנו כאן,כדי שתהיה איתנו, כדי לחיות איתך, אבל בביה"ס הזה שלך אי אפשר עוד להבריז, או להחסיר שיעור...
ושבע השנים הארורות הללו, רועי- רעות ככל שהן היו, לא יוכלו להשכיח אותך! הן לא יעלימו את החיוך השובב שלך-כי הוא ניבט מכל תמונה, הן לא ישכיחו את נגינתך-כי זו מונצחת ונשמעת בכל דרך אפשרית, ובכל מקום,
גם את המילים שלך, כתובות הכתב ידך-לא יצליחו שבע השנים למחוק...
לעולם תהיה בליבנו, גם כשנסכם את שבע השנים הבאות, וגם אלה שיבואו לאחריהן, ומנגינת חייך תישאר נטועה בתוכנו הרבה שנים קדימה,
כמו גם זיכרונות החיוך, הקול והמילה...
ואם יש גן עדן, הרי אתה יושב בו כעת, מביט בנו ממנו, ורואה את כל אוהביך מתכנסים יחד לאהוב אותך שוב,
ואם בגן עדן יש מחלקת לוחמים, אנחנו יודעים שגם בה בוודאי הפכת להיות השפיץ של המחלקה,
ובלילות, אנחנו יודעים-גם בגן עדן נגינתך נישמעת...
רועי שלנו, לרגע לא נישכח, לרגע לא נרפה.
אנחנו נמשיך לחבק את ההורים והמשפחה, לשמור אותם, לנחם, לאהוב.
ואתה, במקום מושבך-שמור גם עלינו...
אוהבים אותך, כמו שתמיד אהבנו..

אידית, 2.10.2010

רועי

עוד שנה עברה וזו כבר השביעית חג הסוכות ניגמר שזהו החג האחרון שראיתי אותך החג האחרון שישבתי איתך בארוחה עם המשפחה ודיברנו וצחקנו וגם שמעתי אותך מנגן..
מתגעגעת מאוד..

רחלי יעקב, 1.10.2010

7 שנים בלעדיך

לא להאמין שכבר 7 שנים אתה לא איתנו השנים חולפות הימים עוברים הזמן רץ..., אנחנו התבגרנו ורק אתה נשארת צעיר לנצח.
עכשיו כבר 1 בלילה ואני לא מצליחה להרדם ושוב אותם מחשבות מציפות אותי והדמעות חונקות את גרוני- זה פשוט לא פייר שאתה לא המשכת את החיים, לא מצאת אהבה, לא הקמת משפחה לא פייר שתשאר צעיר לנצח...
רועי אין לך מושג כמה אני מתגעגעת אליך, לחיןך שלך, למוזיקה שלך, לשמחת חיים שלך, אליך-אדם טהור שכמותך...
חבר, אתה חסר...
תמשיך לשמור עלינו שם מלמעלה
אוהבת אותך ומתגעגעת אליך...

אידית, 1.10.2010

רועי

בכל שנה שתקופה זו שהחגים בפתח וכשימים אלו מתדפקים על הדלת אני נתקף שוב בתחושת געגועים שרק הולכים ומתחזקים עצב ודמעות שחונקות את הגרון על עתיד מזהיר ורק שאלות ותהיות לגבי מה שיכול היה להיות??? מוזיקאי מחונן וכותב מדהים!!!
כל דבר קטן הכי קטן מזכיר לי אותך שיר טוב, גיטרה, סיפורים על חיילים עם אמביציה לשרת ולתרום כמוך!!!
אפילו בחלומות אני רואה אותך שמח ויפה כמו תמיד ואז מתעורר כשדמעות זולגות מעייני
הייתה לי את הזכות להכיר בן אדם מדהים כמוך!!!
בכל מקום שאהייה אתה תמיד איתי
ליעד

ליעד גולדשטיין, 17.9.2010

ילד כשרוני יהי זכרו ברוך

שלום שמי עינת טמסות משוררת
ראיתי את הכתבה על השירים של רועי
דרך התוכנית המיוחדת ליום הזיכרון
עוד מעט נהפוך לשיר רועי היה
ילד מאוד כשרוני אפשר לחוש זאת במילים מהקריאה הראשונה התחברתי
לסגנון שלו אני לא הכרתי אישית
את רועי אך מהשירים אפשר להבין מיד
את הכשרון המיוחד שהיה לו
ולכם משפחה יקרה שלא תדעו עו צער לעולם עינת

עינת טמסות , 3.7.2010

לזכרו של רועי מהשכנים ברחוב ביאליק

זכרונות שישארו איתנו לעד על שכן וחבר טוב מקומה א´ ברחוב ביאליק. ילדות מקסימה שעברנו יחדיו...

רועי, קרן וסיון מוגרבי, 22.4.2010

לזכרו

משתתף בכאב.היה אדם יפה

חן אלון, 20.4.2010

מה אנחנו בעולם הזה בלעדיך רועי

מתגעגע אלייך כל שניה ביממה.

סתם אחד, 19.4.2010

דוכיפת משפחה לוחמת

יהי זכרך ברוך.

הי"ד.

עמית, 19.4.2010

איזה ילד

כמו בכותרת, אני זוכרת את רועי עוד בתור תינוק, אני מסתכלת על התמונות ודמעות בעיני איך אלוהים לקח כזה דבר!
אני מכירה את משפחתי\ו מקרוב ואני יכולה להגיד לומר לכולם איזו משפחה נפלאה וטובה!!!
רועי אני בחייםלא אשכח אותך!!
נשיקות וחיבוקים לכל המשפחה
אוהבת מיכל...

מיכל שלומוב, 19.4.2010

תהי נשמתו צרורה בצרור החיים

אני לא מכיר את רועי באופו אישי, ועם זאת ראוי להוקיר ולהעריך את נחישותו והקרבתו. אין מילים בפי להביע את הערכתי ותנחומי ומשפחה, נשמע שהוא היה אדם משכמו ומעלה, באמת חסרים לנו במדינה אנשים אידאולוגים כמוהו...
יהי זכרו ברוך

יקיר חוכימה, 19.4.2010

לא שוכחים , יהי זכרו ברוך

תהיו חזקים משפחת סולומון היקרה

אור לוי, 19.4.2010

לרועי

טוב אני אפילו לא יודע איך להתחיל עברו 7 שנים מאז המקרה ואני עדיין לא מעקל אני זוכר את היום הזה ממש טוב. אני זוכר אותך כילד מצחיק שעושה הרבה שטויות וכבחור גדול כשההייתי קטן היית אוהב לעשות עליי ביצועי WWF .ומה אני יגיד לך יום שישי הייתי אצל סבתא והתחלנו לדבר עלך והיא סיפרה לי שהיית אוהב לראות איתה סרטים .במיוחד סרטים מפחידים אין מה לעשות זה מצחיק
ובאמת נזכרתי כמה אתה חסר לי ושכמה חבל שאתה לא איתנו כרגע בלב אתה תמיד איתי ולא אשכח אותך

אוהב אותך הרבה עידן

עידן יעקב, 19.4.2010

רועי יעקב

רועי,כששמעתי מה שקרה לך לא האמנתי,כבר שנים שנישארת בזיכרון שלי ותמיד האמנתי שיבוא יום ואפגוש אותך שוב,היית שכן שלי והיינו ביחד בגן של רינה בבתים. היית בא אלינו כל יום ואמא שלי הייתה מטפלת בך עד שאמא שלך חזרה מהעבודה,הייתי כלכך מאוהבת בך היית כזה ילד יפה ומצחיק ואני זוכרת שאני ואח שלי כלכך נהנהנו לשחק איתך ואהבנו את זה שבאתה אלינו, וכשעזבת לכוכב יאיר הייתי ממש עצובה.את הילדות שלי אני לא כלכך זוכרת אבל אותך אף פעם לא שכחתי.
בהמון אהבה סיוון

סיוון מוגרבי, 18.4.2010

לנצח רועי

אזכור אותך תמיד, וניפגש בסוף אתה יודע..

מתגעגעת וכואבת כל שנה מחדש.

קרן, 18.4.2010

לרועי שלנו

רועי כמה הגעגועים מציפים את ליבינו ..כמה חורפים בלעדיך.....אתה חסר ..החיוך ..טוב הלב שלך .....אוהבת אותך .עליזה שרון

עליזה שרון, 18.4.2010

הטובים ביותר

כאב שכול של לירון הרפז אני יודע את תחושת האובדן . רואים שרועי היה מיוחד.

אריק הרפז, 18.4.2010

לנצח אחי

נזכור אותך תמיד

ליאור, 18.4.2010

איך נפלו גיבורים וכלי נגינה, והמנגינה,,,,,

לרועי שלא הכרתי אלא רק היום - ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל התש"ע באמצעות סי היימן בתכניתה "ציפורי שיר". כקצין בצבא ההגנה לישראל מתכבד אני להצדיע לדמותך ולהדליק נר זכרון לזכרך, לכבוד משפחתך,ולכבוד כל מי שזכה להכירך.
איך נפלו גיבורים ואיתם כלי נגינה,,,ומנגינה שלעולם שוב לא תישמע,,,,
חיים ארז.

חיים ארז, 18.4.2010

אח יקר שלי.....

לתאר במילים כמה אני מתגעגע ואוהב אותך אין לי מושג איך לעשות..
שתדע שאני תמיד חושב עליך כל יום שעובר, אתה חסר לי, אתה תחסר לי כל יום בחיי

פרידמן עוז, 18.4.2010

לא נשכח אותך לעולם....

רועי יקירי עוד יום זיכרון מגיע ומציף אותי בזכרונות וגעגועים...
געגועים לחיוכים שלך, למוסיקה שלך,לשמחת חיים שלך, לשובבות שלך,למוטיבציה שלך, להשקפת החיים שלך
געגועים לבחור מושלם שכמוך......
רועי לא צריך יום זיכרון בשביל לזכור אותך. אתה נמצא תמיד בלב שלי ובמחשבות שלי.
שמור על כולנו שם מלמעלה...
אוהבת אותך חייל גיבור שלי...

אידית, 18.4.2010

יהי זכרו ברוך

רועי תודה על הכול. סלחה על הדברים שה נאמרו בעבר.לא נשכח ולא נסלח להם

אסף גלעד, 17.4.2010

נתתה הכל בשביל המולדת

ישמור אותך השם אמן

לוחם ביחידה, 21.11.2009

מתגעגעת.

אוהבים אותך פה למטה...
תשמור עלינו.

גלי, 13.10.2009

רועי

אתה כל יום בראש
וכל יום בלב
איתי הולך
מתגעגעת מאוד

רחלי יעקב, 21.9.2009

תהיה חזק למעלה

שירתנו ביחד בקריה. הכרתי אותך בתור אדם טוב לב, עם שאיפות להיות בקרבי.
ביום הזיכרון לפני שנתיים נודע לי שאינך כשראיתי טלויזיה. תחילה לא עיכלתי את הדברים אבל כשראיתי עוד ועוד תמונות ושמעתי את הסיפור הבנתי שזה אתה...
מצטער שיצא לי להכיר אותך יותר טוב אחרי שכבר אינך בין החיים.

רוברט חיימוב, 1.5.2009

רועי היקר

אני כל הזמן חושבת עלייך ומספרת עלייך לבנותי, זוכר אותי? חברה של אידית,מרח´ עוזיאל 10 בבת-ים
הייתי באזכרה שלך והיה כ"כ מרגש, החברים המשפחה כל כך אוהבים אותך ומתגעגעים אלייך
אתה ילד כל כך מיוחד,
אני מקווה מאד שלמעלה יודעים להעריך איזה מלאך הגיע אליהם
אוהבים וזוכרים אותך תמיד
ימית נועה דודו וורד יצחקי

ורד יצחקי, 28.4.2009

זכרונות ממשפ´ יעקב מבת-ים...

אתמול הייתי בכיכרבין בטקס ופתאום ראיתי את רועי,ואת יפה,ואת אברהם ונזכרתי איך היינו כולנו יחד בפרלשטיין בבת- ים,איך רועי היה האח הקטן של רון ורינת,איך הוא היה חבר של ענבר,איך כ"כ הרבה עבר מאז והיה לי כ"כ עצוב!הוא כ"כ מתקשר לי עם ילדות ועם שמחה...יהי זכרו ברוך!

רעות ישר-אל, 28.4.2009

מתגעגעת...

רועי יקירי לא צריך יום זיכרון כדי לזכור אותך אתה תמיד נמצא איתי בלב. ההורים היקרים שלך תמיד דואגים להנציח אותך וגם אתמול ראיתי את "שרים בכיכר" ואת הכתבה שהיתה עליך ושוב אותם תמונות ואותם זכרונות שלא מרפים אמא שלך אמרה משהו שאני כל כך מזדהה איתו שזה כמו להסתובב עם פצע בגוף וגם אני מרגישה שמאז שאתה לא איתנו המשפחה שלנו היא לא שלמה חסר חלק גדול ונכבד מהשלם.רועי גיבור שלי לעולם נזכור אותך ונתגאה בך. אני כל כך אוהבת אותך וכל הזמן חושבת עליך.
אני מפריחה לך נשיקות באויר עד לשמיים... תשמור עלינו מלמעלה.

אידית, 28.4.2009

מתגעגע אליך אחי

מתגעגע לצחוקים.. למוזיקה
אין אנשים כמוך. אוהב תמיד, תומר

תומר יקיר, 28.4.2009

לא שכחנו , לא סלחנו

נבוא מחר

דניאל כהן, 27.4.2009

לרועי מתגעגעים

רועי כמה שחסר אתה ..את חיוך המתוק..ילד מתגעגעים אליך הנפש בוכה ..שנה רודפת שנה ..אלי האור נלקח ממשפחתך רועי האהוב..זוכרים ולא שוכחים ..

עליזה שרון, 27.4.2009

רועיקי

הסתכלתי בתמונות שלך...ועלו לי פלאשבקים מהיום הראשון שפגשתי אותך... היית לבוש בבגדים יפים, והדבר הראשון שקפץ לי בראש זה "אני חייבת לסדר אותו לחברה שלי"...
ומאז..זו היסטוריה..
רועי, אני חושבת עליך,ומתגעגעת....
מקווה שטוב לך שם..ושאתה שומר עלינו ממרומי השמיים...

זוכרת..ולא שוכחת אף פעם.

מיכל גליקסמן, 27.4.2009

לגיבור מכולם...

רועי אחי היקר....אני מיתגעגע אני לא מפסיק לחשוב עליך בכל ימות השנה ובעיקר ביום הזה שמיתקרב שהוא היום הכי חשוב לי בשנה אין לי מילים לתאר לך כמה אתה חסר לי ותמיד זה מורגש כאילו שאתמול היינו יחד בן אדם יקר אתה...לכולנו לא נישכח אותך לעולם .אני אוהב אותך בכל ליבי תישאר יפה כמו שאתה...ותמיד תהיה בליבנו...שלך לנצח עוז

עוז פרידמן, 26.4.2009

התגעגתי...

היי רועי בזמן האחרון בעקבות המלחמה אני כל הזמן חושבת עליך יקירי, אתה בטח רואה את הכל מלמעלה ואתה גאה בצבא המדהים שלנו.ואתה היית חלק מהצבא הזה לא סתם חלק אלא מגיבורי החיילים האלו, אתה הקרבת את עצמך למען המדינה שלנו.אין לך מושג כמה אתה חסר לנו,לכל המשפחה. אנחנו כל כך גאים להיות המשפחה שלך. אני תמיד מספרת עליך לכל החברים בגאווה והדמעות לא מפסיקות לרדת בגלל שכל כך מרגישים בחסרונך. רועי תשמור עלינו שם מלמעלה. אני שולחת לך נשיקות וחיבוקים וכמובן מצדיעה לך גיבור שלי.
אוהבת אותך מאוד מאוד וחושבת עליך תמיד...

אידית, 23.1.2009

ת. נ. צ. ב. ה

מצמרר, איך נקטעו חייו של בחור בשנות ה20 לחייו.....

אסף, 28.12.2008

חמש שנים

חמש שנים......
ואתה עדיין בן 21. קשה לראות אותך קבור שם מתחת לכל הפרחים ששתלו לך..
רועיקי אתה פיטר פן לנצח, הנסיך הקטן.
הנסיך שלי...

אוהבת

גלי, 24.10.2008

5 שנים!!!

שנה רודפת שנה
5 שנים מלאו לאפילה
שוב אותו ניגון עצוב
שוב אותם שירים יתומים
שוב ריחו של פרח שחדל לו מלגדול
שוב גיטרה הפורטת על מיתרי הנפש
שוב אותה אפילה שחונקת סביבתה
כאילו היה זה אתמול כאילו אין מחר
לא עובר, לא נשכח, לא נתפס!
שוב עומדים מעל ומביטים מטה
ואתה גם אתה עומד ממעל
ומביט עלינו ארצה
עלינו, על אורח חיינו
על מה שהיינו ונהיינו
תמונות מחייכות בלב בוכה
מסכה של קשיחות עוטה לב כואב
יהיה בסדר אומרים כולם
יהיה שלום,מלחמה,פינוי,הפגנה
אך מה שבאמת כואב
מה שבאמת מעניין הוא מה כבר לא יהיה
אותו חיוך, אותו מבט, אותה יד תומכת
שאגת הקרב, הרעל בעיניים
הדברים החשובים באמת...
חדלו מלהיות
נכבה המבט במקומו נדלק נר
נגדע הפרח ובמקומו הניחו זר
יהיה בסדר הם אומרים... יהיה בסדר

ציון חסון, 22.10.2008

רועי שלי

אוהבת אותך מתוק שלי וחושבת עליך כל הזמןומתגעגעת תמיד.

אדוה, 13.10.2008

בן 22 וכל כך הרבה זכויות

בעזרת השם בקרוב אפגש עם אביך וננגן לזכרך ובכל אופן תחיית המתים בקרוב מאוד ממש

אריאל זילבר, 12.10.2008

אח יקר

"ממעקים קראתיך ה´,ה´ שמעה בקולי תהיינה אוזנך קשובות,לכל תחנוני
אם עוונות תשמור-קה,ה´ מי יעמד כי עמך הסליחה למען תורא"
שוב עולים הזכרונות של אותם ימים גם עכשיו אני בוכה כמו ילד תמים אני נזכר מזיל דמעה על כל הימים שהיית כאן איתי, היית בחיים, את האושר מי יחזיר את הזכרונות,מסתכל בתמונתך ודמעות זולגות, מבקש רק שתזכור שאני אוהב,איך הלכת בלי לחזור ולמה זה כל כך כואב,לגורל אין רחמים הוא קוטף רק את הטובים,איך פתאום ביום הכל נגמר הלב נדם החדר קר ובליבי לנצח לא אשכח אותך אח יקר.
אח יקר לזמן אין מעצורים אנשים ממשיכים בדרכי החיים,מתבגרים,מתחתנים,משתנים,אך דבר אחד לנצח לא אשתנה זה אהבה אליך אח יקר, לכל אחד יש גיבור אתה הגיבור שלי,לקחו אותך מפה אך השאירו לנו זכרונות שחרוטים בליבנו עמוק .
חבר יקר אתה חרוט בליבי אני תמיד איתך ואתה איתי.
מתגעגע ...

חבר, 11.10.2008

ת.נ.צ.ב.ה

יהיה זיכרו ברוך.

ניר מזרחי, 5.10.2008

parabens

parabens pelo seu aniversario
estou com muita saudade de voce
agente suas sobrinhas amamos voce
agente quer muito que mashiach chegue para voce voltar

hadar e shir, 21.9.2008

פיקה שלי..

פיקה, אתמול עברתי ליד כוכב יאיר ונזכרתי בך..

זהו, רציתי שתדע שגם ברגעים הכי קטנים אתה איתי- תמיד!

מתגעגעת אלייך פיקה..

קרן מזרחי, 24.8.2008

רועי היקר

מתת בחירוף נפש על הגנת המדינה
אחי התגייס לדוכיפת המשפחה הלוחמת
יהה זכרך ברוך סיפורך המרגש מהווה דוגמא של איך אנו צריכים להתנהג.

יוסי, 23.8.2008

נר התמיד

רועי ילד של כולנו!שלהבת הנר תאיר תמיד ותנציח את זכרך!אם לחייל בדוכיפת. ליבי עם המשפחה!

אלדן זהבה, 21.8.2008

להמשיך את דרך ההומניות והשלום שלך, רועי

לרועי ומשפחת סולומון,
עצוב וכואב הלב לקרוא על רועי ועל הנסיבות הטרגיות שהביאו למותו.
הבחירות שלו בחיים מצביעות הדרך המדהימה בה בחר ועל הניסיון שלו להיות נאמן לעקרונות המוסריים שלו יחד עם רצון לשרת ולהגן על המדינה.
אברהם והמשפחה, מי יתן ואנו שנותרנו בחיים נשכיל לבחור בדרכי הפיוס והשלום כדי לא לאבד עוד ילדים מדהימים כמו רועי.
ניר אורן
חוג הורים - פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני

ניר אורן, פורום המשפחות השכולות, 12.8.2008

זכרון ישן...

יש לי ממך מספר זכרונות אבל החזק ביותר הוא גם האחרון...
עוד כשהיינו ילדים ועברת לכוכב יאיר אני ואמא באנו להתארח אצלכם לשלושה ימים...
תמיד היה איתך כייף, לא היה רגע דל!
כ"כ מצחיק ושובה....
ולצערי זו היתה הפעם האחרונה.
אני זוכרת שרינת התחתנה רציתי נורא לבוא אך חליתי וזה נמנע ממני.
אמא חזרה וסיפרה איזה גבר נהיית ואיזה שיער ארוך הצמחת וכ"כ הצטערתי שלא יצא לנו להיפגש...
עד היום מתקשה להאמין שיום אחד אתה פשוט איננו.
שלך,
מיטל.

אלמקיאס מיטל, 7.5.2008

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא...

רועי יקירי היום יום הזיכרון אבל אני לא צריכה יום מיוחד בשביל להזכר בך. כל יום הוא יום זיכרון בשבילי. אין לך מושג כמה כל המשפחה מתגעגעת אליך למוסיקה שלך, לחיוך המדהים שלך, לאופטימיות, לצניעות שלך, מתגעגעים המון....אליך.
ילד יקר ומקסים שלי שתדע שאתה תמיד נמצא בלב שלי עמוק עמוק ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממני...

"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא..."
אין עוד איש כמוך ולא יהיה!!!

אידית, 7.5.2008

אראגורן...

רועי, הכותרת לא אומרת הרבה לאחרים אבל לך היא בוודאי תהיה ברורה-אתה תמיד אמרת שצריך להשוות את העולם שלנו ל"שר הטבעות"... אז הנה אני משווה אותך למלך-אין אנשים כמוך בעולם הזה רועי, פשוט אין.

אני יושב מול המחשב בהוסטל בבואנוס איירס ולא מפסיק לשחזר את הפעמים שקבענו שאת הטיול הזה אנחנו עושים ביחד!!

אני יודע שאתה איתי תמיד רועי-בלב שלי אתה חי לנצח... למדתי ממך את הדבר החשוב ביותר בחיים-לגרום לאחרים לחייך ולשמוח, אני לא אשכח אותך לעולם אח יקר שלי.

"לא נשכח ולא נסלח"
דוכיפת, נובמבר 2002, מחלקה 1

יניב עוז, 7.5.2008

יום הזיכרון-6.5.2008

רועי...
כל כך הרבה זמן עבר ..
אני מיסתכל על הפעם האחרונה שהדלקתי לך נר כאן, וזה היה ב 2003 והיום אנחנו ב 2008 יום הזיכרון לגיבורי צה"ל לך רועי הגיבור שלי ! אני מרגיש שכל שנה שעוברת ומגיע היום הזה נהיה לי יותר ויותר קשה כי באמת אני מבין כמה אתה חסר לי לנו לכולם
אני מקדיש ליום הזה כל כך הרבה והוא חשוב לי יותר מהכל אני מיסתכל בטלוויזיה ורואה כל כך הרבה אנשים ומשפחות שאיבדו את הילדים שלהם ואני פשוט מוצא את עצמי באותו מצב אני מרגיש שאני חלק מהם וכמובן בין לבין אני רואה את המשפחה שלך של ארז של פולק מדברים עליך ,עליכם ואני אומר לעצמי פשוט"למה למה זה היה צריך לקרות זה לא מגיע לנו לא מגיע לאף אחד צער כזה.
מחר אני יהיה שם לידך ואפגוש אותך ויחבק אותך כל כך חזר וינשק אותךעם כל החברים הטובים שלך שכל שנה מגיעים ומסתכלים עליך כמה את יפה ומרגישים כח שהם עומדים ליידך ותאמין לי תמיד שאני יוצא מהקבר אני נושם עמוק ואומר לעצמי "לא היה ולא יהיה עוד אדם כמוך"
רועי ..
אני אוהב אותך מאוד ןתמיד תן לי את ההרגשה של הכח שאני מסתובב איתה ביום יום והיא רק בגללך.!!!
יהי זכרך ברוך
אחי.

עוז פרידמן, 6.5.2008

זוכר וכואב איש יקר

ערב יום הזיכרון ואתה לא כאן איתנו.
תמיד מעניין אותי, איפה היית יכול להיות היום? מה היית עושה? במה היית עובד? חברה? אבל אתה כבר לא כאן עם הדיבור המיוחד והאופטימיות שגם בקושי הגדול ביותר עודדה.
אני לא ישכח מצב שבאותו הזמן נראה לי מדהים מצידך ולדעתי היה הדבר האחרון שאמרת לי, הייתי בחמ"ל ואתה יודע כמה היה קשה לי להיות בחמ"ל ואתה עודדת אותי ולמרות שהיית אחרי שמירה ובלי שינה היית עם חיוך על הפנים, חיוך מעודד ועם הדיבור שלך, אי אפשר להישאר אדיש.
לימדת אותי המון אחי. יהי זכרך ברוך.

עידו סדרס, 6.5.2008

אין יום

אין יום שעובר שאתה לא עולה בראשי, במחשבותי...אני אוהבת אותך רועי.
אני מתגעגעת...גם עכשיו זולגות הדמעות מעצמן...
קשה..קשה לי פה בלעדייך...אני נזכרת בשיחת טלפון שלנו שהיתה בדיוק שבוע לפני שנהרגת...

היית כל כך שמח...אם הייתי יודעת שזאת תהיה השיחה האחרונה שלנו הייתי אומרת עוד כל כך הרבה....

רועי אני אוהבת אותך...כל כך...
נשמה טהורה אדם יקר ואהוב שלי..

תשגיח עלי שם מלמעלה.

גלי

גלי, 6.5.2008

תודה

השבוע ראיתי את ההופעה של פינק פלויד,"החומה", וישר נזכרתי שהפעם הראשונה שראיתי את הסרט "החומה" היה איתך...היה לך ככ חשוב שאני אראה את הסרט ואשמע את המוסיקה וכל הסרט הסברת לי ואמרת לי איפה להקשיב יותר ולשים לב לפרטים הקטנים. זה היה ככ ממזמן... מדהים איך המוסיקה תפסה חלק ככ משמעותי מהחיים שלך והצלחת גם להכניס את זה לכל מי שמסביבך. עד היום כל פעם שאני שומעת נירוונה יש לי צמרמורת. ועכשיו אני שומעת תוך כדי שאני כותבת לך פה את השירים שלך,אותך והקול שלך. שירים שגדלתי עליהם והייתי צריכה לשמוע שוב ושוב ולהגיד מה דעתי ואיפה צריך לתקן ואם מתאים או לא מתאים שתופיע איתם מול אנשים. וככה רועי אתה כל פעם מחדש עולה אצלי במשך היום. כל פעם מסיבה וצורה אחרת...אם זה עם מוסיקה,עם סרט,עם חיוך או דמעה.
"בואי נטוס לירח
שם נמצא את השקט והשלווה..."
לא יצא לי להגיד לך אף פעם אבל תודה. תודה תודה תודה על כל מה שנתת לי במשך תקופה ככ ארוכה ויישאר איתי לכל החיים
טלי 6.5.2008

טלי סולן, 6.5.2008

"כל יום שעובר זה יותר מתגבר- כמה שאתה חסר"

פיקאצ´ו שלי, עוד יומיים זהו יום הזיכרון וכבר מעכשיו קשה לי. לא עובר יום שאני לא חושבת עלייך.
מצטערת שלא כתבתי המון זמן- אך אתה איתי תמיד!
נתראה ביום רביעי..

מתגעגעת אלייך- המון!

קרן מזרחי, 4.5.2008

לרועי ז"ל היקר!

היי קוראים לי קרן אני ממש התחברתי לסיפור שלך. במשך כל שנה בתאריך הזה אני נכנסת לאתר שלך וקוראת את המכתבים. אני פשוט בוכה לגלות כמה אדם טוב היית . אתה באמת חסר לאנשים פה .

קרן סמו , 30.4.2008

אוהב אותך ומתגעגע אלייך....

אח יקר, שנים שאני מנסה להתגבר על מה שקרה וזה מאוד קשה לי - עד היום אני משחזר את הרגעים האחרונים שלנו ויורדות לי דמעות...
אני מקווה שאתה יודע שם למעלה כמה אני אוהב אותך ומתגעגע אלייך ואם יש משהו שאני באמת מצטער עליו זה שלא יכלתי לעשות יותר כדי להגן עלייך...
כמו כן יהי זכרם ברוך גם של אלעד פולק ז"ל וארז עידן ז"ל חברים יקרים שלי.
אני בטוח שניפגש יום אחד כי זאת דרך החיים אבל תשמרו אחד על השני למעלה ותדעו שכאן למטה אין יום שאני לא חושב עליכם...
אוהב ומתגעגע
שי קמחי
מחזור נובמבר 2002
מחלקה 1 כבוד

שי קמחי, 24.4.2008

ברישקה ברישקה

מה שלומך שם למעלה?
התגעגעתי אלייך כבר יותר מדי!!!

אוהב ומתגעגע בני אשכנזי

בני אשכנזי, 9.3.2008

געגועים שאינם מרפים

היי רועי, התגעגעתי והרגשתי צורך עז לכתוב לך בן דודי היקר. היום הייתי בקניון וראיתי חייל שכל כך דומה לך ולא יכולתי להפסיק להסתכל עליו ואז הציפו אותי דמעות ביודעי שזה לא אתה, שלא אוכל עוד לראות אותך, אבל כשאני עוצמת עיניים התמונה שלך מופיעה מולי תמיד מחייך וככה אני זוכרת אותך אז אני מקווה שאתה מחייך ככה גם למעלה ורואה כמה כולנו אוהבים ומתגעגעים אלייך.
אז אני שולחת לך מלמטה המון נשיקות וחיבוקים, אוהבת אותך תמיד.......

אידית, 15.2.2008

כמעט חמש שנים

כמעט שחמש שנים עברו להם מהיום המקולל הזה שבו נלקחת לשמי מרומים.היום אתה יושב בין מלאכים ומביט בנו, ממשיכים את חיינו אך לא כסידרם המון דברים השתנו מאז הלכת לנו, היום אני נשוי ויש לי ילד, עובד ויוצא ומבלה, אך דבר אחד לא השתנה בי, זה המחשבה עליך איך שתמיד חייכת ואת החיוכים שלך והשטויות שהיית אוהב לעשות במחלקה,ואיך שאני מתגעגע אליך ואל שאר החברים שאיתך למעלה, אח תראה איך חמש שנים כמעט עברו להם, ואתה לא נשכח מליבנו , אתה פשוט חקוק בליבי לעד רציתי שתדע שאני נורא אוהב ומתגעגע לא אשכח לעד, שירן ברוך.

שירן ברוך "הבולט", 16.1.2008

נשמה שלי

אחי היום ביקרתי אותך אחרי המון זמן שלא יכולתי להגיע.הרגשתי שהיום יש לי את הכוח לבוא למקום הנורא הזה
אחי אני מתגעגע אלייך,הכל שונה בלעדייך הכל קטן הכל שקט אני מבטיח שמהיום כל יום שישי אני יבוא לבקר אותך
אוהב אותך אחי

אח יקר, 11.1.2008

יהי זכרו ברוך

האתר הזה מילא בי רגשות.. אני עוד מעט מתגייס וכנראה לכפיר 900. אומנם יש בי פחדים וחששות אבל אם אנחנו לא נלחם למען המדינה, אף אחד לא יעשה זאת בשבילנו.

יהי זכרו ברוך.

יאיר, 10.1.2008

אח...

רועי
בכל פעם שאני נכנס לאתר אני מקבל פלאשבקים כאילו זה קרה הרגע..
כאילו אפשר לעצור לרגע ולהחזיר את הזמן
אך לצערי בכל פעם מחדש אני מבין שהפעם האחרונה שראיתי אותך הייתה באמת הפעם האחרונה..

התחתנתי!
אתה לא מבין כמה היית חסר!!!
הנקודה שבה הכי התרגשתי לא הייתה בחופה וגם לא בריקודים...
הנקודה שהכי ריגשה אותי בחתונה היית לראות את אבא שלך!
אדם מדהים, משכמו ומעלה
הקשר האסוציטיבי והדמיון ביניכם כמעט והפיל אותי מהרגליים..
אני כל הזמן מספר לאשתי מי אתה ומה היית.. אבל באמת שאין בכוחן של מילים לתאר אותך, רועי.
במלחמה האחרונה הייתי במילואים
יצאנו לפעילות ונתקלנו במארב כפול של מחבלים... הסמ´פ שלי ועוד חייל מהפלוגה נהרגו במקום..
בתוך כל התופת הזאת הדבר היחיד שעלה לי לראש הוא מה הרגשת ברגע האחרון..
מה עבר לך בראש באותן שניות איומות.
אז הבנתי.. כמה אתה חרוט לי עמוק בנשמה...
לעולם לא אשכח אותך אח יקר!
אוהב..

ציון חסון, 7.1.2008

חבר יקר

מה שלומך גיבור אין לי מילים לתאר כמה אני מתגעגע אליך אחי כמה אתה חסר כמה קשה לי בלעדייך כמה קשה להבין שאני לא אראה אותך יותר. עוד מעט אני בן 24 אני מקבל כל הזמן הזמנות של חברים מתחתנים,ואני מסתכל על ההזמנה ואני מקנא שיש להם את הכוח להמשיך את הכוח להזכר בך ולחייך,אחי אני אף פעם לא אחייך שאני אזכר בך אתה היית צריך להיות פה איתי אני בחיים לא אברח מהמציאות,אני מחייך שאני רואה אותך בתמונות אני מחייך שאני נזכר בתקופה שלנו ביחד אבל אני לא אחייך שאני מדבר עליך בלשון עבר! אחי אתה הגיבור שלי אתה הבנאדם שאני הכי אוהב בעולם.. תיהיה חזק שם למעלה אני עושה הכל כדי להיות חזק כאן למטה ..
אוהב אותך!

לרועי, 10.12.2007

יהי זכרו ברוך

אני מקווה שאתה מסתכל מלמעלה ומתמלא גאווה מכמות האנשים שמעריצים אותך.
יהי זכרך ברוך.
למשפחה-תהיו אמיצים וחזקים והלוואי שלא תדעו עוד צער

אליאב אוחנה, 20.11.2007

we with u...

דוכיפת משפחה לוחמת

tal, 10.11.2007

נר לאריה!

אומנם לא מכיר ולא הכרתי אותך
אבל אני כותב את זה משום שאני
רוכש לך כבוד ענק עצם זה שנהרגת
על הגנת המולדת...
יהי זכרך ברוך! מצדיע לך !

אוריין הילל, 1.11.2007

רועי של חיוך וחיוך של רועי

רועי יקיר לבי. היתה לך יומולדת...אמנם כבר מזמן אך בכל זאת- מזל טוב.
גם השנה לא יכולתי להגיע לאזכרה- אז קודם כל -סליחה.
ולמרות זאת, כל יום אתה עולה בראשי לפחות(!) פעם אחת...לפעמים זה בהקשר שמח של חיוך, כי אם יש דבר שכולנו יודעים עליך ללא עוררין הוא שהיית והינך נשמה מאושרת. ולפעמים אני שומעת על משהו עצוב....ואז זולגת לי דמעת זיכרון גדולה בלב.
אני יודעת שתמיד תמיד אתה רואה את כולנו וזה מבחינתי מדד השמחה הכי גדול שאפשר! כי אם אתה שם, ובכל זאת מחייך, אז אני יודעת בטוח שגם אנחנו צריכים...
אוהבת המון, מתגעגעת ושולחת חיוכים

גלי

גלי וולקוביץ, 1.11.2007

אין מילים

שלום רועי, אני מדליק לך נר עכשיו.

אתה לא כל כך מכיר אותי, אבל נפגשתי עם אבא שלך היום ברכבת והוא סיפר לי עליך.

כשהסתכלתי בתמונות שלך קצת צחקתי כשראיתי את התמונה עם הישבן, אחרי זה התחלתי לבכות הרבה, זה קורה לי תמיד כשאני רואה תמונות של חיילים שמתו. אני פה, עדיין למטה, נלחם בכל החזיתות - גם בעצמי - כמו שצריך. אני מקוווה שנוכל להיפגש בקרוב מאד כשיבוא המשיח ותשוב אלינו יחד עם כל שאר החבר´ה שהלכו בלי סיבה מוצדקת בטרם עת.

רועי כץ, 29.10.2007

בן דודי היקר

רועי היום הלכתי לבקר אותך ורציתי להגיד לך כמה דברים,רועי כל יום בבוקר שאני קם אני חושב אליך ומבין שאתה לא נמצא וכל כך כואב לי שאנחנו לא נוכל להמשיך לגדול ביחד ולהעביר חוויות אחד עם השני.
רועי אני אומר לאלוקים כל הזמן תודה שנתן לי את ההזדמנות להכיר אדם מדהים שכמותך שתדע שהצחוק שלך והחיוך שלך ילווה אותי כל החיים ותמיד כל מכרי ידעו איזה בן דוד תותח היה לי.
רועי אני יודע שאתה נמצא בגן עדן ושומר אלינו מלמעלה אוהב אותך אח שלי ותמיד תישאר לי בלב .

ניר סעדון, 5.10.2007

4 שנים בלעדיך

היום היינו באזכרה שלך בטח ראית מלמעלה את כל האנשים שהגיעו בשבילך וזו עדות לאהבה שמקיפה אותך לאנשים שזוכרים אותך יום יום, שעה שעה.
רינת הקריאה הספד כל כך מרגש "ההחמצה" שעליה היא דיברה כל אחד מאיתנו מרגיש ככה. אנחנו מרגישים בכל מאורע בחיינו את החסרון שלך היתה לך נוכחות כל כך חזקה ועכשיו שאתה איננו....אתה עדיין איתנו תמיד.... בלב, במחשבות
ובגעגועים שאינם מרפים
אוהבת אותך, חושבת עליך, יום יום שעה שעה...

אידית, 5.10.2007

בכל שנה בסתיו, גיורא וארז ורועי ומזי וצור, וכל מי ששם

נעמי שמר כתבה על הסתיו של גיורא

בכל סתיו אנחנו זוכרים ומזכירים את הסתווים שנוספו לסתיו של גיורא במשך השנים.

בכל סתיו מתאספים כדי להזכיר את ארז ורועי, ובעצם בכל סתיו אנו מבקרים גם את מי שמסביב, מסתכלים מסביב ומנסים להקדיש דקה-שתיים גם להם.

בכל שנה בסתיו, גיורא

בכל שנה בסתיו גיורא
הרוח המטורפת בגני
עורפת את מיטב השושנים
בכל שנה
בכל שנה בסתיו גיורא
אשא עיני אל ההרים
מאין יבוא עזרי
בכל שנה

בכל שנה בסתיו
בכל שנה בסתיו

אתה אינך לבד גיורא
כי במקום שבו אתה שוכן
שוכנים החסד והחן
ושם יחיעם עוד שר לו ומריע
טוביה מגדל עדיין איריסים שחורים ונדירים
ושם אתה
ושם המון הצעירים
אשר אמרתי כי מהם יבוא עזרי

תמיד איתכם, 5.10.2007

מזל טוב

רועי, לפני מס´ ימים חגגתי לך בליבי יום הולדת.

אני מקווה שאיפה שאתה נמצא, טוב לך.

מיכל

מיכל, 24.9.2007

אתה בליבי

זו שנה שנייה ברציפות שאני לא יכולה להגיע לאזכרה שלך ולבקר את המשפחה.

אתה בליבי לא משנה מה..

מיכל, 24.9.2007

לא נשכח

קשה לי לדבר עליך בזמן עבר
אני זוכרת אותך ילד קטן ושובב ומלא שמחת חיים ופתאום הכל בבת אחת נקטע הלכה השמחת חיים לכל המשפחה
אתה חסר לנו מאוד,
ילד יקר אנחנו אוהבים אותך לעד....
לא נשכח ולא נסלח

סעדון מזל, 18.9.2007

אם אתה שומע..

חלפו כבר 4 שנים, שנים שכאילו לא עברו כשחושבים על אותו רגע נורא.
הקלישאה אומרת שזה קורה לטובים ביותר, ומי שהעביר את שרותו לצדו של רועי, יודע, שלפחות במקרה הזה, הקלישאה הפכה למציאות.אז מה הסיבה שזה קורה? האם זה כדי שלא נשכח את גדולתך? אם כן, גורלך היה צריך להיות שונה. אני לא חושב שיש מישהו בפלוגה שלא הכיר את סיפור הלחימה שלך להגיע לקרבי, או מישהו שלא נהנה מטוב לבך, מתמיכתך לחברים. ברדיו פרסמנו את אהדתנו אילך כדי שכולם ידעו. יש לנו גם את ספר סוף המסלול כדי שנוכל במשך השנים לאיזכר במה ששכחנו. אז מה הטעם לגורל כה נורא.
אני זוכר אותך תמיד אם חיוך על הפנים. תמיד היה כיף להיות סביבך. תמיד נתת לנו הרגשה של משפחה, של ביחד, כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם.
בגלל שלא הייתי איתך במחלקה, לקח לי קצת יותר זמן להכיר אותך, אך בסוף זה קרה. אני זוכר את אותו רגע לקראת סוף אימון מתקדם שחשבתי לעצמי: "הוא באמת משהו מיוחד". מאז ידעתי שכל מה שתבקש ממני תקבל בכל מחיר. הזכרון האחרון שלי ממך, ימים ספורים לפני האסון היה כששמרת בעמדת המגדל במוצב עפרה. יצאתי מהחדר וראיתי אותך מחפש מישהו לעזרה. באתי אילך ואמרת לי שאתה לא יכול להעביר את השמירה בלי ספר. הלכתי לחדר שלך והבאתי לך את הספר. כן, אירוע זניח ביותר, אבל מאז המקרה, כשאני מנסה לשחזר את הרגעים האחרונים שלי איתך, זה מה שאני זוכר בצורה כל כך צלולה.
רועי, היה לי הכבוד להכיר אותך.
תמיד נישאר משפחה לוחמת.
למשפחת יעקב סלומון אני מאחל שתמצאו אושר לצד הכאב, ושתהיו חזקים. איתן

איתן יריב, 18.9.2007

אתה בליבי לעד

רועי יקירי אני מקווה שאתה שומר עלינו שם למעלה ורואה את כל האהבה אליך שם למטה
היום חג ראש השנה והיינו בפיקניק כל המשפחה וגם ההורים המדהימים שלך היו ונזכרתי בך, כמה שהיית חסר שם
אתה, עם שמחת החיים שלך והגיטרה.
אייך שהגעתי הביתה הרגשתי צורך עז לראות את התמונות שלך להזכר באדם המקסים שהנך, רועי, איין לך מושג כמה שאני מתגעגעת אליך איש יקר
אתה תמיד בליבי ובמחשבתי
אוהבת אותך תמיד......

אידית, 13.9.2007

למשפחת סולומון היקרה

התרגשתי מאד מהצפייה באתר לזכרו של רועי. אני רוצה להביע את השתתפותי בצערכם, ומי יתן ולא תדעו צער.

עדנה כהן קדוש, 11.9.2007

The kid will come back soon

As a jewish we need to belive in TEHIAT AMETIM which will happned very soon. God Bleass him in Heaven

Boaz Mashiach, 10.9.2007

נשמתו בגן עדן

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים...נשמתו בגן עדן

אני, 29.8.2007

שלום לך רועי היכן שאתה נמצא

שלום לך רועי היכן שאתה נמצא, אני לא מכיר אותך גם לא יצאתי למילואים כבר 20 שנה אני חי באוסטרליה משדר בתכנית רדיו בעברית
ww.sbs.com.au/hebrew
ומנסה לשמר את הגחלת כאן הרחק מהמקום בו ביליתי חלק גדול מחיי, הסיפור שלך הזכיר לי את סיפורי קצת, אני רציתי להיות טייס, וזוכר איך בבקו"ם לא וויתרתי, עומד מחוץ לשלישות ומסרב ללכת ליחידה אחרת הרי עברתי את המבדקים אבל אני בן יחיד הורי פרודים ואבי גר באוסטרליה, הוא לא חתם לי אישור להתגייס ליחידה קרבית, בעצם נולדת כאן והגעתי לארץ עם אימי בגיל שנתיים, בסופו של דבר סיימתי את הגישו ועפתי לא יודע למה אולי בגלל החתימה ואולי פשוט לא הייתי מספרי טוב חזרתי לגרעין הנח"ל שם ניתן גם בלי חתימה מלאה לשרת כחירניק, סיימתי קורס חובשים ושיתרתי בשטחים בהתנחלויות ובטש"ים, היו פעילויות אבל כל זה לפני האינתיפאדה מדבר על תחילת שנות השמונים, אני בן 46 כיום, רואה את כל החברה המגיעים לטייל אחרי הצבא חברה נהדרים מחפשים את עצמם ויודע שהם אלה ברי המזל שסיימו ויצאו בחיים, לא ממש מעריכים אותם לא בארץ והיהודים בגולה רואים בהם כוח עבודה זול, זה חורה לי, הרי אתם עשיתם כל כך הרבה,, חייל כיום נלחם הרבה יותר מאשר בזמננו, הפלסטינים הם עם אחר, מצד שני אתם רואים את השחיתות השלטונית אוכלי החינם שילדיהם אינם משרתים וודאי בא לכם לעזוב הכול, אנחנו איתכם, שלום לך רועי תמיד תישאר החייל ממחלקה א עם הלב הגדול שהפסיק לפעום בטרם עת, שלך יהודה
מלבורן אוסטרליה

יהודה, 29.8.2007

ילד עם מבט מתוק

ילד עם מבט מתוק
עכשיו אתה כבר נימצא רחוק
אינך תראה עוד לעולם
אתה ? חסר לכולם
הלכת, ולא חזרת
הלכת , ולא שבתה
עלייך הדמעות כל יום זולגות
ממך . נשארו לנו רק זיכרונות
זיכרונות , בגדים , ותמונות
ולא אמרת , אפילו להתראות
מילותך האחרונה הייתה ת.ק.ו.ו.ה
התקווה . שלעולם לא תגרום לנו
לשכוח א.ו.ת.ך
ילד עם מבט מתוק
בבקשה תחזור , בלעדייך הכל רחוק
לעולם את פניך לא נשכח
ולמי שאתה רצח , בחיים לא נסלח

שיר זה אני כותבת לידיד שלי ז"ל

ושלא תדעו עוד צער בחייכם

ענבר מיהוד, 12.7.2007

הילד היפה מהבניין

רחוב פרלשטיין 29 בבת-ים.
איזו ילדות נפלאה וסיום נורא.
היינו חברים טובים, ביחד בכיתה ואחר הצהריים משתוללים בלובי של הבניין בבת-ים. היינו סוג של חבורה, אתה ריקי ואני.
בתמונות שלנו מהגן ומבית הספר אנחנו כל הזמן מחייכים ומאושרים וכך אני זוכרת אותך.
ולמרות שעברו כמעט 15 שנים מאז שנפגשנו בפעם האחרונה, רועי,
דמותך עולה ובעקבותיה דמעה.

ענבר ישר-אל, 15.6.2007

יהי זכרך ברוך

ת.נ.צ.ב.ה

דגנית, 29.5.2007

רועי לא יורי

אני מצטער בשביל המשפחה שמתתה כי אנחנו צריכים חיילים
יורי

יורי, 13.5.2007

שורה ועוד חצי (26.4.2007)

שורה ועוד חצי (26.4.2007



שורה ועוד חצי

ועוד... ועוד... ועוד...

ילדים, משפחות יקרות

האדניות עוד פורחות

ומעל מרחפות הנשמות

מסביב הדומיה עוטפת

מפירות רק צפירות

ושוב, מטח יריות

ואחר קול תפילה

את הלב מרעידה

מי ישיב האבידה?

שורה ועוד חצי

ועוד... ועוד... ועוד...

אל מלא רחמים

די, לא עוד



לל

לל, 26.4.2007

בן גוריון 12 חולון

אני חושב עליך לעיתים קרובות, כיצד ניסיתי לשכנע אותך להשאר בקריה בת"א ולא להעלות פרופיל לקרבי.
חייכת ואמרת שקיבלת החלטה ולא תשנה דעתך.בדר"כ אני נזכר בך כאשר אנינתקל במשתמטים, מפונקים וכל מיני
סלב´ס "המחרפים נפשם" בערוצי הבידור
בטלויזיה. פעם זו היתה בושה לא לשרת
בצה"ל, כיום הם מנמקים זאת בכל מיני "פסיכולוגיות" -"פציפיזם" וקשקושים בבלטי"ם.
אני תמיד אזכור אותך! משה (מוצי)פסי

משה פסי, 24.4.2007

לרועי.

ההיכרות שלנו היתה יחסית מרחוק, אבל גם בפעמים הספורות בהן ראיתי אותך ודיברתי איתך, היה ניצוץ בעיניך, שאפשר היה להבחין בו. ניצוץ שאין לכל אחד. היית מהאנשים הנדירים האלו, שהם טובים באמת.
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.

טל, 23.4.2007

רועי מסרב להתייצב לצו ראשון

רועי,
אני זוכר כשהיית אמור להתייצב לצו ראשון, ישבנו אני ואחיך רון במשרדי החברה של אביך ורון סיפר לי שאינך מתכוון להתיצב לצו ראשון. זה היה בתקופה בה עוד היית פצפיסט.
העליתי רעיון ורון אחיך שסיים את שירותו בהצטיינות ביחידת המסתערבים הסכים איתי מייד.
התקשרנו לביתך ואני הזדהיתי כפקיד מלשכת הגיוס ואיימתי עליך שאם לא תתייצב בלשכת הגיוס, אני אשלח שוטרים צבאיים להביא אותך בכפייה.
האיום עזר ובאמת התלבשת ונסעת ללשכת הגיוס.
בסופו של דבר אכן התגייסת ואף התנדבת לשירות ביחידה קרבית, כאן לא הזדקקת לשום איומים מצד אף אחד.
תרמת את כל כולך, את הנשמה ואת הלב ובסופו של דבר גם את היקר מכל- את חייך.
יודע אני כמה אתה חסר למשפחתך ולחבריך.
היה מלאך מליץ יושר קודם כל להוריך, לאחיך ואחותך ולכל עם ישראל.
נזכור אותך לעד!

יהודה בסאלי, 23.4.2007

אף פעם לא מאוחר

רועי.

כבר כמעט 4 שנים שאתה לא חלק מהעולם הזה שאנו קוראים לו שלנו.
היום הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, היום בשנה בו כל עם ישראל מרכין ראשו בענווה, ואחר נושא פניו בגאון אל עבר חברינו שם למעלה. אלו שבזכותם אנו עוד כאן- בחורים טובים כמוך, שנותר לנו ולו רק להאמין ששומרים עלינו גם מלמעלה.

כבר מזמן שמעתי על האתר, אך היום בראשונה העזתי להכנס.
על מותך הכואב שמעתי רק מספר שבועות לאחר נפילתך, בגלל הקשר שנותק עם שאר החברים מהיישוב, ואיתך בפרט.
כמו רבים אחרים, זה זמן רב שלא שמרנו על קשר, גם אם עדיין גרנו באותו מקום...
ובשונה מרובם, כל אימת שפגשתי חבר משותף התעניינתי בשלומך.

כמה זה כואב להכיר אותך בדיעבד מעדויות לזיכרך!

השנים עוברות והזכרונות מתעמעמים, למרות החוויות הנפלאות שחווינו יחד בתור ילדים.
איך אכלתי אצלך פיצה, וראינו "משחק ילדים" ופחדתי מהבובה של צ´אקי ביומולדת שלך בכיתה ה´, וקנית לי
ליצן קטן מחרסינה שעד היום אצלי, והלכתי לצופים בגללך, ויום אחד אמא שלי אמרה לך שהפוני שלך מסתיר את הפנים היפות שלך- אז למחרת הגעת לבית ספר עם קפוצ´ון להסתיר את הפוני הגזור קצר מידי...
ילדים.

לא עוד.

לכל מי שהכיר אותך, כך זה נדמה, יש דמות נפלאה אחרת שלך חקוקה בזכרונו.
שפר מזלי ואני ביניהם.

אמן ולכל אלו הכואבים את מותך יהיה שלום ובריאות, ומי יתן ולא ידעו עוד צער.

יהי זכרך ברוך.

דליה גרצמן, 23.4.2007

הנר שלך לא יכבה לעולם

רועי:
אחרי שנים מאז אותו בוקר ארור שבו הסתכלתי על תמונתך בעיתון,על החיוך שלך המקסים שעוד חי בתוכי, הנני ניצב היום שוב וזוכר אותך אחי.
איך לשכוח כשהכרנו, באותם ימים בהם אני עומד לסיים את שירותי בצבא ואתה בחור שקט ומחייך, אך שמח בחלקך, מתלבט מה לעשות...

זאת הייתה תחילה של דרך ארוכה ולא קלה...אך העוצמה שבך גברה על הכל, על הכל...ואני...חייל פצוע, לוחם לשעבר...ראיתי את האש שבך...את האהבה שחשת לארץ הזאת...את אהבתך לכל אדם ואיך מלמטה העלת עוצמה שלא אראה כזאת לעולם...

אתה זוכר מה אמרת לי? "תן לי את הדיסקית שלך, ואני אסיים את מה שאתה התחלת" כמו צוות, כמו שני דרכים שמצטלבים והופכים לדרך אחת ויחידה...את הדיסקית לא נתתי לך, אבל אתה באמת המשכת את מה שאני התחלתי,ולימדת אותי המון,
איך לשכוח אותך? לא רוצה לשכוח רועי לא רוצה. רוצה שמלמעלה תהיה גהה בי ותעזור להמשיך את דרכנו!
חושב עליך רועי המון ואוהב אותך עד סוף נשמתי...ויגע יום ששוב נתהלך יחד על הדרך ונסתכל ונצחק.
אריאל

אריאל בורשטין, 23.4.2007

יש רק פתרון אחד לבעיית השכול - שלום עולמי!

יש רק פתרון אחד לבעיית השכול - שלום עולמי!

שלום אשר יושג מתוך ההבנה שהחיים שווים יותר רק עם חיים אותם ולא מתים למענם. מקווה שהשפיות תשוב לעולם ותנצח!

יהי זיכרו ברוך!

דליה גנזל, 23.4.2007

REST IN PEACE

Soo sad story. we will meet in the next world Love you very much

Avi Ashkenazi, 23.4.2007

אני אוהב אותך אחי

כל כך קשה, וזה לא עובר לעולם!
אני מתגעגע אלייך אחי.
אוהב אותך כל כך אח שלי היקר.

היום אנחנו כבר בני 24 ו25 ועדיין נשארנו ילדים, כי השארת אותנו בני 20 לנצח!

החיים אינם חיים בלעדיך למרות השפע והאהבה זה בחיים לא יהיה אותו דבר
איך אחינו עודד אמר: אהובי
תמיד תהיה איתנו בכל רגע שמח ועצוב.

בני אשכנזי, 22.4.2007

תהי נשמתך בגן עדן..

אני לא מכירה אותך רועי..
אבל היום ראיתי את הסרט שורה וחצי
וזה מאוד נגע לי..
אני רוצה להביע את צערי למשפחתך השכולה ושלא יידעו עוד צער לעולם..
ואתה רועי יקר - אני מקווה שנשמתך תהיה צרורה בגן עדן, נוח על משכבך בשלום גיבור..

עינב דגבי, 22.4.2007

ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר...

*

* * * * * * *
* * * * * *

* * * * * * *

* * *
*

לילית לוי ומשפ´ גורן, 22.4.2007

נר לרועי

הוא הגן על המדינה, בשביל המדינה הוא נהרג
אני מעריצה אותו על זה
יהי זכרו ברוך!

קורין ליפקין גרין, 19.4.2007

פיקאצ´ו שלי..

רק עכשיו, אחרי שלוש וחצי שנים, אזרתי אומץ כדי להדליק לך נר.
עכשיו שיום הזיכרון בפתח, בתור סטודנטית שנה א´ אני צריכה להכין מערך שיעור ליום הזיכרון. ובחרתי בך רועי.. בחרתי להקדיש את השיעור שלי לסיפור חיים שלך, לספר מי זה הבחור המדהים שהכרתי, ולספר על אותו ערב ארור.
אני לא יודעת אם זה גורל אבל עד היום אני מודה לאלוהים על השיחת טלפון האחרונה שהייתה לי איתך.זה היה שבוע לפני ההיתקלות.
פתאום אחרי שנתיים של נתק החלטתי להתקשר אלייך ולהזמין אותך למסיבת גיוס שלי, ישבתי במרפסת של מעיין שמיכל איתי ואתה כ"כ התלהבת לספר לנו שהצלחת להגיע לדוכיפת. למסיבת גיוס לא יכולת להגיע, התנדבת לסגור שבת.. כ"כ מתאים לך, כ"כ טוב. כ"כ לא פייר...
פיקאצ´ו, אני אפילו לא יודעת איך לסיים לכתוב את השורות האלו, אולי פשוט כי אני יודעת שאי שם זה לא נגמר וזה גם לא יגמר לעולם.
אתה בליבי לנצח רועי!

קרן מזרחי, 15.4.2007

יהי זכרו ברוך

אני מדימונה ופשוט הקלדתי בשורת הכתובת את האתר של דימונה ואז נתקלתי באתר לזכרו! וכאדם מאמין שכל ישראל אחים ושכולנו ערבים זה לזה, אז מתוך אכפתיות ואהבת ישראל הדלקתי נר לעילוי נשמתו שתהיה צרורה בצרור החיים אמן! ובאותה הזדמנות אאחל לכם חג פסח כשר ושמח עד כמה שאפשר, ולכן לא יכולתי לכתוב עליו בגוף ראשון , מפני שלא הכרתי אותו בכלל אלא רק דרך סיפורו המדהים באתר לזכרו! בכל אופן תודה שחזרת אלי ובעזרת השם ובלי נדר אקרא ואלמד לעילוי נשמתו עד כמה שאוכל! ושלא תדעו דאבה עוד אמן!

שמעון, 21.3.2007

יהי זכרו ברוך

תנוח על משכבך בשלום

שמעון , 19.3.2007

רוצה להגיד

נכנסתי לאתר ואני כבר מצטערת שלא היה לי הכבוד להכיר אותך, רועי.
הכרתי את חבר הכי טוב שלך, שקרוב, שהיה ידיד טוב שלי מהצבא. כששמעתי את הסיפור ממנו לא היה בכלל קשה להבין שמדובר בבן אדם שהיה הכי יקר לו בעולם, ולפי סיפורים שאני קוראת כאן, בטוחה שגם לכולם ושכך תמיד תהיה.
למשפחה ולכל החברים- שלא תדעו עוד צער.

מיטל דוד, 27.2.2007

לא הכרתי אותך אבל...

אין ספק שאלוהים קוטף את הטובים ביותר (הוא כנראה רוצה את המלאכים שלו לצידו).
למשפחה ולחברים- מי יתן ולא תדעו עוד צער

שירן, 26.2.2007

אני אוהב אותך אחי ..

אין לי מילים לתאר את הגעגוע אליך אף פעם לא האמנתי איזה כוח יש לתמונות זה הדבר היחידי שמחזיק אותי התמונות שלך אחי אני נזכר ומחייך .
תמיד אמרנו אחד לשני "אם קשה אז נשברים"
אז אחי ככל שהזמן עובר אני מבין שקשה לי ואיפשהו אני נשברתי הפרידה ממך לקחה ממני את כל הכוחות שאי פעם היו לי ..
אני אוהב אותך אחי .

אח שלי, 12.2.2007

לרועי הלוחם

אוהבים אותך תמיד חיילי דוכיפת מרץ 05

דוכיפת מרץ 05, 25.12.2006

אחי

רועי שלי אחי.
אתה חסר לי בכל כך הרבה מקומות בחיים.
רציתי להזכיר לך שאני אוהב אותך כמו שאהבנו שהינו בחיים, כי חלק גדול מכולנו מת באותו יום נוראי!
אני כותב לך עם דמעות של געגוע וכאב!

תשמור על כולנו!

אני אוהב אותך אחי שלי!

בני אשכנזי, 24.12.2006

תהיה חזק למעלה

לפעמים קשר בין אדם לאדם נוצר בדרכים לא דרכים... לא הכרתי אבל מעריכה בדמעות... תשמור על משפחתך מלמעלה בכוח מלאכים...

חן, 3.11.2006

איך כבר עברו 3 שנים!?

אני יודעת שלקח לי יותר מידי זמן להיכנס לפה ולהדליק נר לכבודך, אז אני מבקשת סליחה, אבל שתדע שאני אף פעם לא שכחתי אותך!!
כל פעם אני נזכרת איך הכרתי אותך...זה היה כשהיית בחזרה עם ינון, בני, ומיקי באולפן שם ברמת אביבי, אני באתי לבקר..היית כזה חתיך! לבשת מכנס אלגנט בצבע בז´ וחולצה מכופתרת, ובאותו הרגע..אמרתי לעצמי שאני חייבת להכיר לך את חברה שלי..קרן.. שאחרי כמה זמן, הייתם חברים..
אני נזכרת גם איך היית מתגנב לבית ספר שלנו עם בני, ואיך היינו מתפלחות משיעורים בשביל לשבת איתכם.. ושהיית שר לנו, ושאני וקרן המצאנו ריקוד לשיר "בואי נטוס לירח"...שתדע לך שעד היום אנחנו לפעמים מתחילות לשיר אותו ולרקוד!

אומנם בשנתיים שלפני הנורא מכול בקושי היינו בקשר..אבל רועי...אתה עדיין חסר..הידיעה הזו שאין מצב להרים טלפון..או לפגוש אותך במקרה בש.ג של הקריה ובקושי לזהות אותך..

אני מקווה שטוב לך שם למעלה..וששומרים עליך כמו שצריך!
ואני גם מאוד מקווה שאתה משגיח על כולנו פה...על ההורים, על המשפחה ועל החברים!

מתגעגעת....ברישקה ברישקה
"בואי נטוס לירח,
שם נמצא את השקט והשלווה
בואי נתפס על הר גבוה
שם נחייה כמו מלך ומלכה"

מיכל גליקסמן, 6.10.2006

3 שנים....

רועי,
כמעט שלוש שנים עברו מאז אותו יום שבו הלכת.... אולם הזכרונות עוד חזקים.... אני לעולם לא אשכח את הקול שהיה צועק "אה הוי" ברחבי המוצב בעופרה, את השמחה בעיניים ואת החיוך והצחוק שתמיד היו שם, עד אותו יום נורא.... תמיד ידעת איך להעלות חיוך על פני כולם, תמיד ידעת איך לשמח את האנשים הכי שבוזים... תמיד ידעת איך לעזור לכולם... אני לא ישכח, איך יומיים לפני האירוע, ביום שישי, חייל אחר נתקע בחדר שלו, וניסיתי לפתוח אותה אבל לא הצלחתי, ואז באת אתה, שאלת מה קרה- ובעטת בדלת פעמיים ופתחת אותה... ובגלל שצבעו את הדלתות רק כמה שעות לפני כן בצבע כחול על פני האדום שהיה קודם, נשארו שתי טביעות רגליים אדומות שלך על הדלת...... כשחזרנו מההלוויה שלך, אני ואותו חייל שנתקע בחדר עברנו במקרה ליד הדלת ההיא, וראינו את הסימן של הנעליים, הדמעות נזלו בלי להפסיק.... טביעות רגליים אדומות, כמה סמלי זה יכול להיות, אה?
כנראה שבאמת אלוהים לוקח אליו תמיד את הטובים ביותר, כי זה מה שהיית... עכשיו כבר אין לנו את רועי שיעלה לנו שמחה על הפנים, או יצחיק את כולם.... רק הזכרונות.....
וגם הזכרונות מצליחים לעיתים להעלות חיוך על הפנים, אבל תמיד קיים שם גם העצב, בידיעה שאתה יותר לא כאן איתנו...
אבל אין לי ספק, שאתה שם למעלה משגיח על כולנו, ועוזר ככל יכולתך מלמעלה-כי זה מי שהיית, מי שאתה....
תמיד נזכור אותך,כולנו...
אוהב ומתגעגע מאוד,
חברך,
אילן פרץ

אילן פרץ, 5.10.2006

רועי, מלאך שלנו...

אין לי מילים לתאר את החוויות שעברנו יחד רועי, אין אפשרות לתאר את השמחה שתמיד הייתה לך ואיך שתמיד דאגת לשמח את כולנו ולגרום לנו לחייך.
אתה זוכר רועי, כשחזרנו מהאימון המחלקתי ודיברנו באוטובוס,וסיפרת לי על הבחורה ההודית שהכרת מעופרה וביום למחרת שהתקלחנו יחד ושוב סיפרת לי כמה שהיא מרשימה אותך וכמה שהיא מקסימה ואני פחדתי שתתאכזב ואמרתי לך שתיקח הכל לאט ושלא תתלהב מהר מידי לפני שאתה מכיר אותה באמת ואז אמרת "בסדר", יצאת מהמקלחת, ואז הצצת חזרה ואמרת לי "אני רוצה להתחתן איתה!!" ושנינו צחקנו...
אתה יודע רועי, שבכל פעם שאני חושב עליך ונזכר במארב שבו היינו יחד עם דגני וניסית להסביר לו ש"העולם הוא בעצם שר הטבעות" והוא לא הבין מה אתה רוצה ממנו, בכל פעם שאני חושב עליך רועי,יורדות דמעות על לחייים מחייכות כי זה מה שאתה מסמל בעיני עד היום, שמחה צחוק וחיוכים.
באותו ערב נורא שבו נלקחת מאיתנו אני ודודי הלכנו למכולת בבית-אל ופתחנו שיחה מעמיקה על החבר´ה במחלקה וכמובן-עליך, שתמיד רצית לעזור לכולם ולהתנדב בכל דבר אפשרי, שאתה פשוט בן-אדם מדהים ושאתה פשוט תותח אמיתי.
השיחה שלי ושל דודי הייתה בשעה שאתה,ארז,אלעד ושחף הייתם באמצע הפעילות, ממש דקות לפני שזה קרה.
ובחלום שלי... שראיתי אותך, כל כך אמיתי! אני זוכר שבכיתי ואמרתי לך שאני מתגעגע אליך ואז פשוט שאלתי אותך אם יש אלוהים ואתה הנהנת לחיוב.
אני רק מקווה אחי היקר שיום אחד עוד ניפגש כי אני לא מפסיק להתגעגע, שמור עלינו מלמעלה רועי, במיוחד על המשפחה המקסימה שלך.
אני יודע שלא הכרת בי את הצד הזה אבל אני כותב שיר לזכרך ולזכר אלעד וארז.
אוהב אותך תמיד אח יקר שלי.

יניב עוז, 23.9.2006

לא מסוגל

וואללה עברו כבר כמה שנים טובות... וכל יום סוחב, אבל וואללה אני לא יודע מה לכתוב לא יודע אפילו מאיפה להתחיל... טוב אנסה להתחיל ממשהו אז זה הולך ככה הכרנו לפני שנים מתישהו בחטיבה אולי קצת לפני היית ועדיין החבר הכי טוב שלי, אהבתי אותך כמו אח, ת´אכלס עברנו המון המון ביחד... אם זה עם המכות עם ג´רמי וביהושפט, להקה, המשטרה והמיץ פטל, המריבות בינינו, המוסיקה, השכנים מה לא הסיבובים בלילה, תקופות מטורפות שוואללה אני ממש ממש מתגעגע אבל יותר מזה, לצערי כל הקטע הזה שינה אותי לגמריי. כל המצב המציאותי בו אנו חיים כל החרא שכולנו עברנו ומה גם הקטע שאני חוזר הביתה מהצבא ואני מגלה שכבר נפגעתי יותר קשה בבית מאשר בפעילות... עדיין מרגיש ריק חלול מבפנים כי חיים שלמים שהרבה מהם קשורים אלי פתאום נעלמו הלכו זהו. אין יותר לשבת על הגג במרפסת לנסוע על הרולר בליידס, או לקחת שוקו ולחמניה ב4 בבוקר או להפעיל אזעקות או סתם לשחק במחשב. אני יכול להגיד שאין יום שלא עובר שאני לא חושב עליך וזה כל כך נכון אבל זה לא פוגע, תבין זה השפיע עלי כל כך קשה אני זוכר שזה דבר נורא בלוויה לא בכיתי הרגשתי רעד בכל הגוף ויצא לי צחוק ולא הצלחתי להשתלט עליו אז הלכתי לשרותים ואז ראיתי את יפה. קשה לי עם כל כך אני עדיין לא מסוגל להסתכל לה בעיניים, ואני לא יודע למה וגם לאברהם. כי הם ההורים שלי. וזה כל כך כואב ובאמת יש דקירה בבטן ואני חושב אוטומטית על רועי דרור ז"ל. אז בקיצור אני מחפש לקבור את עצמי בכל הסיפור הזה למה באמת חלק ממני מת נעלם רגש כזה שאני יודע שלעולם לא יחזור. החיים ממשיכים בסופו של דבר אבל זה צל שאני מקבל אותו. והיום אני חוזר לאותה הגישה שהיינו ילדים, מעדיף להיות היפי שוחר שלום מאשר להוסיף עוד דלק לשריפה הזאת של המצב הפוליטי. למשפחה: מצטער שלא כתבתי קודם לא שלא רציתי פשוט לא הייתי מסוגל ואני עדיין לא... אני אוהב אותכם כאילו הייתם המשפחה שלי. אנסה לכתוב עוד כאשר הפצע יתחיל להגליד קצת

רועי מפן, 19.9.2006

כל יום זכרון כאב שלא עובר... הגיע הזמן לכתוב!

אני רוצה להתחיל בזה שמאז שהאתר הוקם היצר שבי, להדליק נר ולעלות את זכרונותי מרועי ומה שהוא נתן לי בחיים הללו, גדל ובוער מתקופה לתקופה ואני מרגיש כל יום שעובר עוד מטרים של חלל שחור שנפערים בנשמתי כאשר אני לא מוציא בעצם את מה שיש לי בפנים.

אני חייב להתוודות בכמה דברים:
* אין יום שרועי לא עובר לי בראש, ואין פעם כשזה קורה ולא זולגת לי דמעה.
* מספר מכשיר הנייד הישן של רועי עדיין שמור לי בנייד תחת השם הראשוני שנתתי לו מאז שהכרתי אותו שזה " רועי יעקוב קרבי".

"רועי יעקוב קרבי",זה לא סתם שם ששמתי עליו, זהו גם תואר שיחסתי לרועי על הלך הרוח שלו בחיים האלה.

מי שמעניין אותו סיפור עלילות איך פגשתי את רועי, ומעללינו יחדיו מוזמן להמשיך לקרוא...

את רועי פגשתי קצת אחרי פסיעות רגליו הראשונות אצל דוד צה"ל= כאשר הגיע לבסיס הקרייה בת"א.
בתור מאבטח מתקנים יחסית "ותיק" שנמצא זמן מה ביח´ האבטחה מלאת הטיפוסים הצבעוניים והמחוספסים, דיי הייתי כבר רגיל להכל, יצא לי להכיר את כל השגעונות של כולם , את הדברים שמזיזים אותם ואת מה שמייחד אותם- ובאמת לכל אחד יש את הסיפור שלו.
הערב הראשון שפגשתי את רועי הוא היה בתפקיד "מסייע" למאבטח, מי שמרים ומוריד את המחסום (בשער ויקטור זה היה), בשעת לילה מאוחרת, לקראת סגירת השער.
וכמובן כמו שני אנשים בתפקיד "מאוד מעניין" התחלנו לדבר, אני חיב להודות כי ממש, אבל ממש לא סבלתי את רועי על התחלה, דיי התחלנו ברגל שמאל , הוא התחיל לספר לי כמה שהוא רוצה ללכת לקרבי , כמה שהוא מקנא בכל חבריו שבשטחים ונמצאים "באקשן" ותורמים למדינה בזמן שהוא . או יותר נכון אנחנו פה ו.. מרימים ומורידים שער בשביל ג´ובניקים שיכלו לעשות זאת בעצמם.
אני כמובן התנגדתי נחרצות לעניין כיוון שבתור אחד הג´ובניקים הגדולים שהיו, מבחינת אופי גם עמדתי מנגד לדבריו, ומאז כמעט כל דבר שהוא אמר חיפשתי רק כדי לשלול אותו להביע את הדעה הנוגדת , אם זה היה טעם מוזיקאלי ( שדווקא הוא הציג בפניי את אהבתו לרוק ולמוזיקת גראנג´ ובמקרה שכח להזכיר שהוא גם אוהב לשמוע מטאל ורוק כבד - שזה הדבר שהייתי בו יותר עמוק).
אז מה שהלך שהייתי קוטל אותו על כל להקה שהיה מעלה.
בנוסף היה לו את השיגעון של לעלות פרופיל וללכת לקרבי ... אני כמובן שללתי את דבריו ואמרתי לו שאין לו מצב בכלל להגיע לשם שלא לדבר על כך שהוא משוגע שהוא סוגר את עצמו בקרייה למשך כלכלך הרבה זמן.
ואז בעצם קרה את הדבר הכי מוזר, שאני לא יכול לשים את האצבע המדוייקת עליו, אבל ביח´ שלנו היו 4 מטאליסטים , אני , רועי , עומר קינמון ונתן טובול, את נתן ועומר הכרתי הרבה לפני כי הם גם היו הרבה יותר זמן לפניי...וכמטאליסטים מאוגדים שמסתובבים ביח´ אבטחה ששם המזרחית הדכאונית הכבדה מצד אחד וטראנסים רוסיים מצד שני שלטו ביד רמה, כל הזמן דברנו אחד עם השני והיינו ממש מלוכדים.
לאט לאט עומר ונתן חילחלו באוזניי את נפלאות דבריו של רועי על אהבתו למוזיקת מטאל בעצם וריככו אותי בדעה כי הוא בחור לעניין והוא סבבה, רק צריך להבין אותו ולהתחבר לראש שלו.
ובהחלט זה מה שקרה, זה היה יום שיצאתי בידיוק לקנות דיסקים בעזראלי ודברתי על להקה מעולה בשם blind guardian שבידיוק רכשתי את איזה אלבום שלהם, ומשומה רועי קפץ ואמר שהוא מכיר אותם ואוהב אותם ובנוסף גם אוהב מטאל מלודי וכל מיני סגנונות מטאל כאלה ואחרים שאני בעצמי מאוד אוהב. הוא גם ביקש ממני שאני אשאיל לו את הדיסק, ובהחלט כך עשיתי.
הימים עברו ואני ורועי התחלנו יותר לדבר , לאכול ביחד ולשמור ביחד. התחלנו פתאום להכיר אחד את השני ולהבין איך הראש של השני פועל, וכשאני אומר את זה אני מתכוון בצורה הכי משוגעת ומוזרה ומצחיקה שניתן לדמיין. בזמן שמירה התחלנו לשיר שירי רוק ומטאל יחדיו כאשר נשקינו מונפים כגיטארות פנדר או ג´קסון באוויר... (אז מה אם היינו מחסנית "בהכנס" זה ציוד בלאי של הקרייה גם ככה.... ), וגם עשינו השוואה של תמונות לפני תקופת הצבא כשלשנינו היה שיער ארוך...
התחלנו פשוט לשאוג בג´יבריש אחד לשני בעמדות הרחוקות של השער רק בכדי לחזק אחד את השני מבחינה נפשית שהשמירה בדרך לסיומה.
ואז בעצם הגיע "תור" הזהב שלנו... רק שמו אותנו ביחד .. בכל שמירה אם זה ביום או בלילה ושבתות, כניראה המכ"ים שמו לב לחיבור שלנו ופשוט היינו כל הזמן ביחד בכל שער בכל זמן אפשרי.
מריצים את השיגועים שלנו בקרייה שתאמינו לי זה לא קל עם מפקדים שבוחנים אותך על כל "פיפס" שאתה מוציא. אני חייב לציין שלא היה אף פעם רגע מנוחה כשהיינו ביחד תמיד היינו מוצאים משהו לצחוק עליו או להתבדח עליו... היה לנו גם מן ריקוד שהמצאנו בדרך לשערים שקראנו לו " ריקוד שמיח" רק כדי שלא נעלה בבאסה לשמירה ( ואני מדבר אתכם על 3 בלילה בשיא הגשם).
בנק´ הזו כבר רועי הצליח לעלות את הפרופיל שלו (דבר שבהתחלה צחקתי עליו הפך בעצם לחשש שלי שהוא יעזוב).
אם נתייחס לשבתות, אני באמת מרחם על הקצין תורן שישב איתנו בשערים
( שער קפלן לאותם ימים).
הוא פשוט לא ידע מה מחכה לו , החלטנו פתאום לצרוח בקולי קולות להרים את הידיים בצורת שיגעון והיסטרייה ופשוט לרוץ כמו שתי דמויות קומיקס בכל מתחם השער לפעמים אפילו עברנו את הגבולות ונעלמנו מזווית העין ( דבר שהשאיר לכמה דקות שער ריק שפתאום הכניס את הקצין לתפקיד המאבטח .. חי חי ).
כמובן עשינו את זה כל הזמן כמעט בכל משמרת ולכל קצין חדש נדהם מחדש על כך שיצטרך להתשמש בשירותי הבריאות הנפשית שהצבא מספק לאחר שבת שכזו איתנו.
אני שוב מדבר על שירה בציבור של שירי רוק , ומטאל , דיבורי סרק על מעללינו בחיים לפני הצבא ומה מתכננים אחרי וכמובן כל מיני "פולשטיקים" כאלה ואחרים שהיינו עושים , אם זה להציק לשוטר הצבאי שהיה שומר איתנו ( בצורה חיובית ), אם זה לעשות הרבה רעש והכי חשוב לעשות שמיח ..
מעבר לתפקידנו הצבאי רועי הוא היה מהבודדים שנשארתי בקשר איתו מחוץ למסגרת הצבאית, גם ביקרתי אצלו בבית לא פעם ולא פעמיים .. גם יצא לי לפגוש את הסבתא המאוד נחמדה שלו סבתא ברישקה, אם אני לא טועה זה הלך : ברישקה ברישקה יא פאשיסקה.. או משהו בסגנון הזה שרועי תמיד היה אומר.
תמיד הצקנו אחד לשני בכוונה
(בצורה חיובית אבל) מתוך התגרות או סתם קונדסוניות שכזו. השמירות לקראת סוף השירות עברו ממש לאט, זה לא כמו שאתה צעיר וחדש והכל עובר מהר כי אתה לא יודע מה קורה סביבך . כל חצי שעה המאבטח שבתוך השער היה צריך להתחלף עם המאבטח שבעמדה רחוקה ומבודדת מצלם אנוש... , כמובן הזמן היה עובר יותר מהר כשלא היית יודע מה השעה , אז כל פעם רועי היה עושה לי משהו אחר, פעם אחת הוא דאג שכל אחד שעובר דרך השער שלו , ואני אומר כל אחד! -( אנשים שהוא פשוט לא מכיר )וביקש מהם לגשת אליי ולומר לי מה השעה, כל פעם שהם היו עושים את זה הייתי רואה אותו מרחוק מתפוצץ מצחוק.
הייתה פעם אחת שאני שכחתי את השעון שלי ונעזרתי בשלו אז כל כמה זמן ניגשתי לשאול אותו מה השעה , אבל הוא העביר בכלל את השעון באיזה 10 דקות אחורה , ככה שעשר דקות שעברו מבחינת השעון שלו זה כאילו עברו רק 2 דקות ... כמובן הייתי מחזיר לו עין תחת עין במקרים מסויימים.

אני זוכר ששבת אחת רועי הכיר לי את החברים שלו שבאו לבקר אותו בשער, ככה יצא לי להכיר את גלי , בני ומיקי ... בהמשך הזמן גם את ינון.
בכל התקופה הוא היה מסתובב עם ח"ע בכיס כמו "הקרביים",אז אני החלטתי בתור ג´ובניק .."מתלהב " כמובן ללכת גם עם אחד שהיה לי בבית מתקופת השירות הצבאי של אחי הגדול. כמובן רועי ביקש ממני שאני אראה לו איך אני משתמש בזה.. פשוט הוצאתי את הח"ע איכשהו מגולגל פתחתי אותו וזרקתי עליו "הנה .. ח"ע .. קח"...דבר שלדעתי יזכר להרבה זמן.

בכל מקרה... היו עוד מלא דברים שעברנו בקרייה ביחד, אם זה שהצקנו לאיזו שוטרת מלשנית ( כי מה לעשות אנחנו לא אוהבים את הסוג הזה.. והיא ממש בכתה למפקדים שלה שהיינו מציקים לה שהיא לוקחת את התפקיד שלה בתור מנאייק קצת יותר מידי )
אם זה בחדר אוכל ומישהי הכניסה את הסוודר הצהלי שלה לתוך האוכל שלי .. ולמרות שהתכוונתי לזרוק את הפיתה הזו נגשתי אלייה ואמרתי לה " תודה רבה , הרסת לי את הפיתה " דבר שמאז רועי לא היה מפסיק לחקות את אותו מקרה וכל פעם היינו נשפכים מצחוק. או הצורה שבה הוא היה מחקה את המפקדים שלנו... שלא לדבר על הצורה שבה הוא היה עונה תמיד לאותם מפקדים בעלי אגו מנייאק גבוה ביותר...או שהוא העיר את כל היח´ באיזה 2 בלילה רק כדי לשחק כדורסל, כמובן כולם חשבו שהוא משוגע... (מאבטחים לכו תבינו...).

עוד סיפורים יש עוד הרבה ... כי הבן אדם הוא אגדה בעצמו, אני זוכר שהוא עזב את הקרייה, אני נכנסתי לדכאון .. וממש שמרתי בבאסה.. כבר ל יכולתי יותר ובאמת הוא היה אחת הסיבות המרכזיות שעזבתי את השערים ועברתי לתפקיד אחר , שאני אוכל להיות עם עצמי כי אף אחד לא היה יכול להיות רועי.

משם כבר עברנו לקשר של שיחות טלפון ולהפגש כשהוא היה חוזר אם הוא היה חוזר מהשירות שלו ,
הייתי מתקשר אליו תמיד ביום חמישי בלילה לשאול לשלומו ואם הוא חוזר הבייתה בסוף שבוע.. (משומה הוא תמיד התנדב או שנשאר שם ..) הוא היה מספר לי איך שהסמל שלו אוהב אותו ושהוא גם מטאליסט כמוהו , וכל שיחה היינו מוציאים אגרסיות של איזה 10 דקות בשימוש לשון מחוספסת למילה " צה"ל " כל הזמן היינו אומרים אחד לשני .. "צה"ל" בלי סוף.

ואז בעצם זאת הייתה הפעם הראשונה שרועי בא אליי לבקר אותי גבעתיים , אפילו הספקנו להאבק אחד בשני באמצע הרחוב כי הוא תמיד היה מתגרה בי עד שהייתי תופס אותו ו"מנטרל" אותו עם אגרוף מכוון לראשו אז שהיה צועק שדי וכשהייתי משחרר אותו הוא היה ממשיך .. הלכנו לאכול בבורגר ראנץ´ שליד הבית שלי ואמרנו שנשמור על קשר ונדבר מה נעשה כשהוא יחזור.

דברנו בטלפון באותו הזמן לאחר איזה שבוע שבועיים שאלתי מה שלומו ומה קורה איתו , הוא סיפר לי שהוא פגש מישהי ושיש מישהי שהוא דלוק עלייה... שמחתי מאוד בשבילו ואמרתי לו שידבר איתי לקראת זה שהוא חוזר

באותו הזמן אני הייתי כבר משוחרר מהצבא , והתחלתי לעבוד בחברת אינטרנט ( בידיוק התחלתי את הקורס)
אני זוכר זה היה בחדשות דיווחו על 2-3 חיילים שנהרגו מדוכיפת ומשומה השם הזה גירד לי בראש, מאיפה אני מכיר אותו ולמה...
יום למחרת קמתי בבוקר להתארגן לקורס של העבודה וככל בוקר חיכה לי עיתון בכניסה לבית... כאשר אני קורא את הכותרת... (העתיון היה מקופל) ככה שבצד אחד ראיתי את הכותרת האדומה והגדולה וחשבתי לעצמי במאית שניה .. כמה חבל על האנשים הללו ... ואז כשסובבתי לצד התחתון של אותו עמוד ראשי הזדעזעתי לראות את תמונתו ואת שמו של רועי כאחד מהם.

כזה חוסר היגיון , ראציונאליות והקשר למציאות ולחיים הללו לא דמיינתי שניתן לחוש.
חשבתי לעצמי: " לא , יכול להיות שזו טעות, אולי זה טריק.. בטח יש שם קונספירציה או משהו , אין מצב שזה קרה, בטח רועי הלווה למישהו את הנעלים שלו עם הדיסקיות ופשוט יש טעות בזיהוי".
כל הזמן הזה אני מתקשר לנייד של רועי , וכל שניה שעוברת החשש הגדול של עומדן המציאות האכזרית מתקרב אליי בצעדי ענק... לבסוף נשברתי.... רועי מת ואני לא אראה אותו או אשמע אותו לעולם, השארתי לו הודעה גם שאם הייתי זוכר מה אמרתי בלהט הרגע הייתי רושם אבל ניראה לי שגם ככה לא הייתי מבין .. כי הייתי חנוק מדמעות.

לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כמו בן אדם שפתאום שוכח מה קרה לו יצאתי לרחוב לכיוון העבודה החדשה.. שבדרך הייתי צריך לעצור ולהכנס בין עמודי בניין כדי לבכות... לבכות , להתקשר לנייד של רועי , ואז להתקשר לנייד של החברים הטובים שהיו אתנו והכירו אותו. הם בעצמם לא ידעו איך לתפוס את זה, איך בן אדם כמוהו יכול להעלם , איך הוא , דווקא הוא נהרג.

בטיפשותי הגעתי לעבודה החדשה.. ניסיתי להחזיק מעמד כמה דקות מבלי לתת הסברים אם משהו קרה ( כניראה קבלתי את חוזקתו של הסבא שלי שאיבד את אחיו באחת המלחמות על ארץ ישראל בידי צלף בדואי והוא בן אדם שאינו בוכה) .. ואז נשברתי פשוט עזבתי את המקום, נפגשתי עם גלי וביחד נסענו לבית של רועי ( אם אני לא טועה כיוון שאותם ימים הייתי הכי לא בפוקוס שיכולתי להיות בחיי).

אותה תקופה הייתה באמת אחת הנוראיות שידעתי.אם לא הכי ... פשוט הסתובבתי עם אבן כבדה בלב ובבטן, ולא היה לי חשק לשום דבר.
מההלוויה הרגשתי אבל שרועי כן נמצא שם, גבוה בשמים, מסתכל , מתבונן , מחזק את מי שאהב ואת מי שאוהב אותו. וכך זה נהפך לנחמה היחידה שנשארה לי.
המחשבה כי רועי שם למעלה מתבונן עלינו וממשיך לצחוק ולחייך.

בהלוויה ובאזכרה פגשתי את חבריו לדוכיפת ... חבריו לקרבי.. אני לא זיהיתי אף אחד מהם .אבל משומה הם פנו אלי ושאלו אם אני גולן ... אמרתי להם שכן , זה היה ממש נחמד והעלה לי חיוך קטן כל פעם שהם זיהו אותי רק כי רועי היה מדבר עלי ועליו ועל המעללים שלנו... וכל זה לא מתוך אגו או משהו כזה.. אלא מתוך חשיבות שוואוו הבן אדם פשוט היה מזיין לאנשים את השכל עליי כמו שאני הייתי מזיין לאנשים את השכל עליו, כניראה אני באמת הייתי חשוב לו כמו שהוא היה חשוב לי.
וזה הביא לי גם סוג של נחמה קטנה.
( אני לרוב מצודד בחברות אמת ושלכל אחד מאתנו יש נפשות שאנחנו יכולים להסתדר איתם, כאלה שבכלל לא מסתדרים ויש את אלה שאנחנו יכולים פשוט לחיות איתם לנצח עקב חיבור שמימי... ).
מבחינתי רועי היה אחד החברים הכי טובים שהיו לי ... והרגשתי מקושר אליו ברמות מטורפות.

יש שיר אחד שאיך שאני שומע אותו אני נזכר מיד ברועי קוראים לו watching over me של הרכב מטאל בשם iced earth אם יצא לכם ויהיה לכם זמן פנוי, אני ממליץ לכם לשמוע אותו... כל פעם עוברת בי צמרמורת כשאני שומע את השיר הזה.

אני מניח שדיי הוצאתי כאן פורקן של זמן מה שכבר ממזמן רציתי להוציא.
אולי החלל השחור קצת התכווצץ, אבל החור השחור בנפש תמיד ישלוט ביד רמה.. כיוון שהוא יזכיר לי את הנפש של בן אדם, יצור אנוש שלא יוצא להכיר כל יום. בן אדם, בעל שם - רועי יעקב- סלומון שאותו אני אזכור עד יום מותי... ועל כל דמעה מרה שתזלוג לי מהעין, לא משנה איזו עין, אני אודה לו מעמקי ליבי שיצא לי להכיר אותו ולהיות חבר טוב שלו - לצחוק איתו , לכעוס איתו , לריב איתו , לשנוא איתו , להרגיש את האנושיות איתו ... כי גרם לי להבין שאפשר להעביר את החיים בהרבה דרכים, אבל כשצוחקים זה הרבה יותר קל.

תודה רועי, אני אוהב אותך!

(נתראה מתישהו בהמשך הדרך)

גולן שי , 14.9.2006

מעולם אותך לא הכרתי, אבל בכל זאת....

אני אותך לא הכרתי אף פעם , לא ידעתי שאתה קיים או יותר נכון כבר לא קיים , אבל זה לא חשוב כי כל עם ישראל אחים. רועי היקר תשמור עלינו מלמעלה תשמור תמיד תמיד.ותשמור ועל משפחתך האוהבת.

ירדנה זגייה, 22.8.2006

רועי הפאח הקטוף

רועי בליבנו תמיד תישאר לעולמי עד .
נזכור וננצור אותך בליבנו תמיד לנצח .
תהייה חזק שם למעלה ותשמור עלינו תמיד , עלינו ועל משפחתך האוהבת .

ירדנה זגייה, 22.8.2006

לא הכרתיך אך..

את רועי לא הכרתי לצערי רק את אביו אבי יבדל"א.
ואיך לא- בנסיבות מוסיקליות.
הופענו יחד לאחרונה בבית הלוחם אני כזמר ואבי כנגן.
מאוד התרשמתי מסיפור חייו תעוזתו,אופיו וכישוריו

אבי,מי ייתן ולא תדעו עוד צער
אלי-חי כהן

אליחי כהן, 16.8.2006

הוי רועי

רועי היקר זכיתי להיות חייל איתך בפלוגה אמנם לא באותו מחלקה אך גם זו זכות גדולה למרות זאת זוכר הנני היטב את את חיוכך שלא פסק ולא משנה באיזה מצב.. רוצה אני להגיד מפה להוריך ושאר משפחתך שיהיו חזקים כי אין דבר קשה מזה.. שנה לאחר מותך הכאוב איבדתי גם אני אחד ממשפחתי הקרובה ויודע אני כמה קשה דבר זה..אז רועי תשמור על כולנו מלמעלה אוהב ומתגעגע המון המון...

חייל מהפלוגה, 17.7.2006

הטובים ביותר

כמו תי\מיד הנופלים הם הטובים ביותר, כמו בנכם היקר רועי.
התרגשנו לקרוא על רועי באתר המרגש לזכרו.
אברהם הדליק נר לזכרה של ביתי לירון שנרצחה באלי סיני, ואני מודה לו על כך.
אריק הרפז
www.lironi.org

אריק הרפז, 15.7.2006

נזכרת בך מרחוק...

כל פעם אני נכנסת לאתר ממקום אחר בעולם שאני נמצאת בו ואני מתעדכנת על עוד ועוד אנשים שכותבים עליך בצורה ככ מרגשת ומדהימה ואני מבינה כמה אתה ככ חסר לכולנו!
והיום כשנהרגו 8 חיילים אני חוזרת לכאן שוב עם הכאב האישי שלי וחושבת עליך.
על כמה מוכשר היית, ואהוב ומוקף חברים,מצחיק עד דמעות,מופרע בצורה הכי טובה שרק יכולה להיות,רציני דואג ותומך כשרק צריך וככ גאה במשפחה המופלאה שיש לך.
אז רק שתדע שמי היה מאמין ועוד מעט זה 3 שנים אתה אצלי במחשבות תמיד.לא משנה באיזה מקום בעולם אני נמצאת בו התמונה והסרטים שלך מהערב זכרון וערוץ 22 הולכים איתי לכל מקום.והשנה לראות אותך מוקרן ככה בטלויזיה כעוד אחד מהסרטים לזכר החיילים היה דבר בלתי ניתן לתפיסה מבחינתי!וכשאני מסתכלת בתמונה שלך מקרוב ומתעמקת ובוחנת את הפרצוף והידיים שלך שתמיד היו מנגנות על איזה גיטרה ושככ אהבתי , אני עדיין לא מצליחה לקלוט שאתה בעצם לא פה!
שנים היינו בקשר ככ טוב ואני אוכלת את עצמי שוויתרתי עליך ככה כשהתגייסתי.כי אתה עוד ניסית כמה פעמים לשמור על קשר אחרי זה ואין לי תשובה מתקבלת לאיך דחיתי את זה. כנראה שידעתי שאיתך אני תמיד אוכל לחזור להיות בקשר טוב לא משנה כמה זמן לא נדבר בגלל העבר והחיבור שהיה לנו תמיד.ועכשיו אני מבינה שאף פעם אי אפשר להסתמך על זה.כי אני לעד אזכור את השוק ןהכאב בשניה שהודיעו לי בבוקר שאתה איננו.
אוהבת טלי

טלי סולן, 14.7.2006

רועי המלאך

רועי, בליבנו תמיד !!!

מירב וגולן, 13.7.2006

למשפחה שלא תדעי עוד צער

אנו מעריכים אותך בתור הלוחם של דוכיפת ומקווים שתישמור עלינו מלמעלה

חיילי דוכיפת אוגוסט 05, 15.6.2006

מלאך מצטיין

רועי, בטח גם למעלה הספקת כבר לקבל מצטיין, בטח כבר השגת את כל האהדה והאהבה מהמלאכים, אני בטוח שגם שם אתה ממשיך את תפקידך ומשמח נשמות עצובות ומכוון אותם בדרך הנכונה.. אצלנו לא הספקת להיות מפקד אבל בטוח ששם נתנו לך תפקיד פיקודי.. אני לא יודע אם היה דבר כזה ´הומור´ בשמים.. אבל אני בטוח שאם לא היה אז הבאת איתך מספיק בשביל כולם! מה שבטוח זה שלהם יש הרבה סיבות לשמוח כי שם למעלה לא יכול לקרות לך כלום אתה- תמיד תהיה איתם אתה תמיד תישאר.. הם לא יאבדו אותך.. ואנחנו? אנחנו נטפטף אליך אחד אחד עד שנחזור להיות כולם ביחד...אני בטוח ש´תקמבן´ מקום טוב למחלקה שלך עם הקשרים שבטח הספקת להשיג התגעגעתי אליך אח שלי אני בטוח שטוב לך למעלה וזה הדבר היחיד שקצת מנחם.. אוהב אותך

ציון חסון, 11.6.2006

רגעים של געגוע

היום נזכרתי בך,
בחודשים הקרובים יופיע בארץ ROGER WATER -PINK FLOYD, נזכרתי בלילה שהייתי אצלך. ישבנו מול הטלויזיה ושכנעת אותי לראות סרט מדהים של THE WALL. אני זוכרת כמה הייתי עייפה וכל רגע נרדמתי, ואתה, שכל כך אהבת את הסרט, הערת אותי שוב ושוב ואמרת בקול שטותניקי "מיכל את לא מבינה, זה פשוט מצויין, את חייבת לראות את הקטע הבא".... הלוואי והיית פה היום לנדנד לי שאבוא עימך להופעה :(
לא אשכח אותך לעולם - בחור מלא קסם, מקוריות, כשרון, דעות חזקות לגבי העולם ולב טהור.

מיכל, 28.5.2006

אחי ..

אני מתגעגע אלייך כל כך,אני נכנס לאתר ומסתכל על כל הנרות שמדליקים לכבודך כמה אנשים מעריצים אותך את הנפש האופי המקסים השארת מאחורך משפחה מדהימה שכל כך מנסה להמשיך בדרכך הם ארגנו לנו ערב מדהים כל המחלקה הגיעה מכל קצוות הארץ רק לחלוק את אהבה איתך ומשפחתך זה היה מדהים כמה אכפת לכולם ממך.אם זה נכון כמו שאומרים שיש מלאכים בשמים וכל מלאך שומר על מישהו אז לך יש כל כך הרבה אנשים שאתה צריך לשמור עליהם כי אתה באמת מיוחד!
אין יום שאני לא חושב עלייך,החלום הכי גדול שלי זה לראות אותך שוב לדבר איתך להגיד לך כמה קשה לדבר בלשון עבר,אומרים שהזמן עושה את שלו אבל זה כל כך לא נכון הזמן רק עושה את הגעגוע יותר קשה ויותר קשה אח שלי תיהיה חזק למעלה ותזכור תמיד שיש מישהו שכל הזמן חושב עלייך .חזרתי להיות בקשר טוב עם פרידמן ותמיד שאני איתו אני מרגיש שאתה חסר שם לבלות איתנו את הצחוק שלך את הפרעות את הנוכחות שלך איתנו
אחי אתה חסר לי כל כך אני אוהב אותך הכי בעולם
תיהיה חזק גם בשבילי זה חשוב לי
אוהב אותך תמיד אחי ..

שקרוב, 24.5.2006

רועי חבל שלא כולנו כמוך...

אין לי מילים לכתוב אבל אני מקווה שאתה יודע מה כולנו מרגישים...

אלמוני, 24.5.2006

רועי..

חיילת שלי התאבדה לפני 3 ימים. ואני שבורה. לא יודעת איך לעקל, ואיך להתמודד. רק רציתי לבקש ממך. תשמור עליה שם למעלה. אני סומכת עליך. תודה.

יאנה, 20.5.2006

לרועי ז"ל היקר

היי רועי...
אתה בטח לא יודע מי אני ומה אני רוצה ממך..
אז ככה אני אחותו של פיני יוסף חברך ששירת איתך בצבא.. בדוכיפת..
רועי אני לא מכירה אותך אז הספקתי להכיר אותך עם זה מהאתר שהורייך הכינו ועם זה המתוכנית טלווזיה בערוץ 2.. כשאשר ראיתי את כל האלה זה הספיק לי להבין איזה מין אדם טוב היית.. אדם שהרבה אהבו אותו והרבה מתגעגעים אליו.
ביום הפיגוע פיני בא בצהריים הביתה ואחר כך חזר לבסיס.. שמענו בטלווזיה שהיה פיגוע וישר חשבתי על פיני.. איפה הוא ומה איתו.. ואז הראו בטלווזיה את כתמי הדם על הכביש.. והראו את המפקד שלכם ואת פיני בוכים עליכם.. עליך על ארז ועל עידן.
רועי אני רוצה להגיד לך שפיני מתגעגע אליך וכואב לי על זה שנקטפת ככה. על זה שאינך פה איתו.

יהיה זכרך ברוך..
שנשמתך תיהיה בגן עדן...

ולכם המשפחה אני מאחלת לכם שתיהיו חזקים.. ושלא תידעו עוד צער...

נוי יוסף...

נוי יוסף, 13.5.2006

יהי זכרך ברוך...

לא שכחתי.
אוהבת...

גלי וולקוביץ, 5.5.2006

למחזה/סרט,סיפורו של רועי. בקרוב

אבי היי, אני בדיוק מתחיל לכתוב את מה שאני זוכר מרועי ואת מה שהוא סיפר לי! בכל אופן אני רוצה לבוא לבקר שבוע הבא. ולשבת איתך על מה שכתבתי ועל איך עושים את זה, בכל אופן אני רוצה להיות חלק מזה ולעזור בכל מה שצרי, כמו שחקנים וכו´

בני אשכנזי, 3.5.2006

שגיא

אני חייב להדות שלא ממש הכרתי את רועי, בטח שלא את רועי "הבוגר" ... ממה שזכור לי מלפני 10 שנים זה היה ילד צפוני מפונק , אבל מהסרט לזכרו עולה שדברים עשויים להשתנות בלא הכר במהלך השנים ...
בכל מקרה הרגשתי צורך להביע השתתפות בצער של המשפחה (אבי, יפה רון, רינת, עמית וכל השאר שאני לא מכיר/זוכר)

שגיא תמיר, 2.5.2006

מתגעגע......

המילים שאני כותב לך זה כלום לעומת מי שאתה אח שלי אין יום בלי שאני מעביר מחשבה על אותו היום הארור אולי אתה לא יודע אבל הייתי באוטובוס בחזרה לבסיס מהפניה ושמעתי באוטובוס את ההודעה שיש פיגוע ירי ליד עופרה ושיש הרוגים אני הייתי בשוק אמרתי לעצמי שבטוח אלה אזרחים ואנחנו נצא למעצרים כל הלילה בכדי לתפוס אותם שירדתי מהאוטובוס רצתי לכיוון הפלוגה עוד לא ידעתי מה קורה ראיתי את כל העולם ופתאום ראיתי את כולם בוכים ופתאום צחי אוסי צעק בכול של בכי פיני המחלקה שלך המחלקה שלך ומאותו רגע חרב עולמי. שלחו אותי לזהות את הגופות ואז ראיתי אותך ואת ארז ופולק ומאותו רגע הלב שלי לא מפסיק לבכות רועי אתה היית בנאדם כל כך מיוחד אנשים רוצים שאני יספר להם עלייך והמילים שלי לא יכולות לתאר את מי שאתה. מי כמוך יודע כמה היית בא אלי שהייתי בדיכאון הייתי רק רואה את הפרצוף שלך אם החיוך הזה וכבר הכל היה משתנה אני מתגעגע אלייך נורא. יבוא יום ואני יפגוש אותך ואני ייתן לך את החיבוק הכי גדול אתה חסר לי נורא אני אוהב אותך אח שלי אוהב מכל הלב

פיני יוסף, 2.5.2006

לזכרו

גם אני, כמו רבים, הגעתי לאתר בעקבות ערוץ 2.... יהיה זכרך ברוך ותודה לך, על הכל.

רועי קריסטל ליבהבר, 2.5.2006

רועי

רועי היקר. זכיתי לראות אותך רק פעם אחת- וזו הייתה חוויה מדהימה. בן דוד שלי שירת איתך בפלוגה ואני חשבתי לעצמי למה לא לשמח את החיילים היקרים שלנו רגע לפני ראש השנה?
אז תיאמתי עם הקצינים ויצאתי לדרך.
אנחנו בגלי צה"ל תיכננו להעלות תכנית בת שעתיים על חבר´ה מיוחדים שנשארים חג בבסיס ולשמוע מה הם מספרים, אם הם עצובים.
עליך רק שמעתי. שמעתי שיש חייל אחד, רועי שהיה ג´ובניק בקירייה ואז החליט להצטרף לקרבי.
ואני כמובן- מיד נדלקתי, איזה נושא מצויין לראיון.
מיד כשהגעתי לפלוגה שלכם מצאת אותי, וכל רגע שאלת מתי אתה מתראיין, ראו שמאוד רצית לדבר, שחיכית לזה.
שוחחתי איתך על התפקיד, על הרצון לתרום למדינה ואתה היית מאוד מאושר.
אני לא אשכח את התמונה שלך עומד ליד החמ"ל עם כובע טמבל על הראש ומשקפיים עגולים. וכל הזמן חייכת.
לא האמנתי שכעבור חודש הראיון איתך יהפוך לנושא החם בחדשות, לא חשבתי שאני אמשיך לשמוע את עצמי מדברת איתך שוב ושוב אבל לא בהקשר הנכון, בהקשר של זיכרון במקום בהקשר של חיים.
אני שמחה לפחות שכן השארת משהו ממך לפני שהלכת, אולי בדיעבד ידעת.. ידעת שאתה צריך לדבר כי אולי לא תהייה יותר.
תהיה חזק שם למעלה ואנחנו כאן משתדלים להיות חזקים גם.
ליטל, גלי צה"ל.

ליטל אוחיון, 2.5.2006

נזכור איש יקר

מהיכרות קצרת יומין איתך ועם משפחתך הצלחתי להבין כי מדובר באנשים יקרים.

אותך הכרתי בנסיבות אחרות וכשדעותיך היו אחרות, כאשר באת להתאמן איתנו בקראטה בסטודיו של הוריך. אני זוכר שכבר אז היה ויכוח בינך לבין העולם בנוגע לשאלה מה עליך לעשות בשירותך הצבאי. אתה היית כמובן החלטי ועשית כרצונך, אך כשהבנת את חשיבות שירותך בצה"ל שנגמר בצורה הנוראה מכל עשית הכל כדי להגיע ליעדך המבוקש.

קראתי על חייך ואת מכתביך, צפיתי בתמונותיך מחייך המלאים והטובים, ואני לא אשכח את סיפורך לעולם.

יהי זכרך ברוך

איתי עברון, 2.5.2006

יזכור

לזכור את זכרו.
אמנם לא הכרתי את רועי, אבל ראיתי את התוכנית עליו בערוץ 22 (יום הזכרון תשס"ו), והרגשתי שאני חייב להדליק נר לזכרו.
יהי זכרו ברוך!

חן אנילי, 2.5.2006

רועי היקר

ראיתי את הסרט שעשו לזכרך עכשיו בערוץ 2. ובכיתי.
אמנם לא הכרתי אותך, אך ככ עצוב שככה נהרגת.
מקווה שהמשפחה וההורים שלך ימשיכו להיות חזקים ולזכור אותך.

מיכל, 2.5.2006

סליחה

רועי..
פעם ראשונה שיש בי את האומץ להכנס לאתר ולהתמודד. להתמודד עם מותך. ובעיקר להתמודד עם הפעם האחרונה שראיתי אותך. שצחקתי עליך. ואני כמעט בטוחה שנעלבת. אני מצטערת. כבר 3 שנים זה אוכל אותי מבפנים, ומציק לי בבטן. אז אני אנצל את ה"במה" הזאת לבקש ממך סליחה.

יאנה , 2.5.2006

לרועי היקר,

רועי אני יודעת שאנחנו לא מכירים ולצערי גם לא נכיר לעולם...
שמי קרן אתמול בערב כשהיה יום הזיכרון ראיתי את התוכנית עליך...
לא יודעת למה אפשר להגיד ש"נידלקתי" עלייך ועל סיפורך...
כשנגמר הסרט ישר רצתי והלכתי לחפש עלייך באינטרנט ומצאתי את האתר הזה עם התמונות,מכתביםושאר הדברים...
שלום ולהתראות שלך קרן סמו 02.05.2006

קרן סמו, 2.5.2006

עדיין קשה ומתגעגע

אחי..
עבר. עבר הזמן והגעגוע לא עובר לפעמים קשה להאמין קשה להבין שהחיים שלך נקטפו היית כול כך מיוחד אף פעם לא נשבז וכשאני שהייתי הכי שבוז וממורמר יושב ומדבר איתך לא מבין איך אתה כול כך שמח ומחדיר בי מוטיבציה מצחיק אותי נראה לי שרק עכשיו אני לאט לאט מצליח לעקל את זה עד היום לא הצלחתי לדבר על זה עם אף אחד. כשזה קרה אני לא הייתי שם לא הייתי בפלוגה והייתי רק אם חבר אחד מהפלוגה היה לנו כול קשה לא הבנו כלום לא ידענו מה קרה ואת מי לשאול לא יכלנו לישון כול הלילה היה לנו רק אחת תשני להישען אני מקווה שאתה קורא את המכתב שלי מלמעלה כי חשוב לי שתדע כמה השפעת עלי כמה כוח נתת לי להמשיך קשה לי כי רק אחרי שהלכת לי הבנתי מה ניסית להסביר כול אותה התקופה שלפני למה עברת לקרבי למה חשוב לתרום וליהיות שם להגן על המדינה אתה ארז ואלעד ז"ל נתתם לי את הכוח בשבילכם סיימתי את המסלול כי מי הייתי אני שייפסיק כשבגופכם הגנתם עלי ועל המדינה אני רוצה להדליק לך מליון נרות ויותר כי זה לא מספיק אתה גיבור איפה החיוך שלך הצחוק שלך השירים הכבדים שהייתי שר לי המטאל אתה חסר לנו כול כך וקשה להבין שאנחנו המשכנו הלאה בצבא ועברנו שלבים והשתחררנו ואתה לא איתנו כדי לשמוח נשארת באותו הגיל זה לא פייר. אני אוהב אותך המון ומתגעגע .. ארי לפטון

ארי לפטון, 2.5.2006

ילד מדהים

לא הכרתי אותך בתור חייל רק בתור ילד/נער:נער שובב ויפה עם שיער ארוך שהדלת שלו תמיד סגורה (עם איזה נערה בחדר??) ותמיד שומע או מנגן מוסיקה ותמיד מחייך ומאושר.
יהי זכרך ברוך!

יוסי שמולביץ, 2.5.2006

משתתפת בצערכם

ת.נ.צ.ב.ה אמן

ניצנית עמר, 2.5.2006

בחור לתפארת

היי רועי, אני אור הבת של צביה חברה של אמא שלך, אתה יודע שזה קרה אני הייתי שבוע לפני גיוס ואמא וציונה היו בחו"ל, ורק שהן חזרו סיפרו להן. לא הכרתי אותך, אבל כואב לי עליך ועל כל חלל שלנו. והיום ראיתי בטלויזיה את מה שעשו לכבודך ולכבוד חבריך. אני מקווה שטוב לכם למעלה ותשמור על אמא שלך חזקה.
יהי זככרו ברוך.

אור לוי, 2.5.2006

יהי זכרו ברוך

לא מכירה אותו..
יהי זכרו ברוך,
איך חיילים נופלים ככה.. פשוט ביזבוז..

מיכל, 1.5.2006

נזכור ולא נשכח

אומנם לא הכרתי את רועי,
המחשבות רצות בראש...
שואל את עצמי "מי מת אצלך? את מי איבדת?"
למעשה אף אחד... ואז נזכר בחברה הכי טובה של אחותי...שנהרגה בצבא. וגם בהרגשה ובבכי ובבגרות שהייתה שסבא הלך לעולמו...
ואז אני קולט את המשפט הבא:
במותם הקדישו אהובינו את האהבה לחיינו! במותם פיקחו אותנו! במותם חידדו לנו את האוצר הגדול ביותר שלנו - החיים!
כן, במותם זעזעו אותנו ונפקחו עיננו... ואז אנו קולטים... החיים הם לפעמים הדבר הכי קשה אבל הכי יקר עבור כל אחד מאיתנו.
צובט בלב, הלב מתכווץ.
למה הוא ולא אני! למה אלוהים השאיר אותי ואותו לקח ממני...! למה נקבע כך הגורל?! והיכן אלוהים שצריך אותו?!

יזכור אלוהים את החללים, יזכור ולא יישכח!
נזכור אנחנו את החללים נזכור ולא נשכח!
נכבד את זיכרם ביום זה ונזכור את משפחותיהם בכל ימות השנה.
נזכור את כל בני האנוש התמימים שנפלו במלחמות, בדרכים כאלו ואחרות ובמיטות שונות ומשונות.
מי ייתן וייפקחו עיננו, נביט לרגע קט מסביבנו ונקלוט את משמעות החיים על פני האדמה. את היותינו ברי מזל בהיותינו חיים על פני האדמה המקודשת הזו.

22123 חללים משנת 1860.
138 חללים מיום הזיכרון הקודם.

מי ייתן והצער והיגון יעלמו מהעולם ואושר ואהבה יפרחו בו לעד.

מוקדש לכל בני האנוש עלי אדמות.
ליאור.ר.

ליאור רוגובסקי, 1.5.2006

מודים,אוהבים ומשתתפים בצערכם

תנוחמיי למשפחת הגיבור ושלא תדעו עוד צער,בשם כולם אני מאמין,אנו מודים לכם ואוהבים ומשתתפים בכאבכם.תיהיה נשמתו צרורה בצרור החיים,יהיה זיכרו ברוך.

עודד הוכהאוזר, 1.5.2006

יהי זכרו ברוך

שלא תדעו צער לעולם...

קרול , 1.5.2006

מרכינה ראש לזכר רועי

"ארץ שיושביה היא אוכלת... שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת".

משתתפת בצער המשפחה, החברים והמכרים.

ענת פייקין, 1.5.2006

לפתע נודע לי בחסרונך...

יאק,

היום בטקס שאביך דיבר לזכרך הקשבתי אם פני לרצפה או לשמים כמו שאני מקשיב לכל אחד, אך שהזכיר את הכינוי שלך "יאק" נדלקנה לי מנורה שאני מכיר את השם הזה מאיפשהו ובהיתי באביך. אביך המשיך לספר על בנו האבוד איך שהיה משתעשע בהוקי וברולר...
עיניי התמלאו דמעות יחד עם הרגשה רעה בליבי שאומר "לא ידעתי! מה אגיד לאביו? אני חייב לדבר איתו..." וכן עשיתי.

יאק אני לא אשכח את המשחקים הטובים שהיינו מחקים לפני כ10 שנים יחד בקבוצה. אני עוד זוכר את אותו יום שנעלתי את הרולרס שלי מאחורי השער בלי לשים לב למיקומי, אתה כבר היית על הרגליים משחק בשער ושהפאק פגע לי בראש, את זה לא אשכח זה היה הפאק היחידי שיי פעם חטפתי במצח וזה אפילולא כאב, באת אליי כמו אמבולנס להתנצל ולראות שאני בסדר...
אני זוכר איך שהייתה מתפרע במגרש ואח"כ בירידה למפי איך שייתה מנהיג את השרשרת עד שחצי מאתנו היינו נופלים בפניה...
בטח לא ציפת שיקדישו לך במה שלימה לספר עליך בבוא ביום....

יאק,
לולא אביך שהזכיר את הכינוי שלך- לא הייתי יודע שאתה חסר.
חשבתי שהמשכת בחייך כמו שאר הקבוצה.

תמיד הייתה לי מבט אליך מלמטה,
ותמיד אמשיך להצדיע לך.

עומר, ע.יום הזיכרון השס,ו.

עומר סאקאס, 1.5.2006

יהי זכרך ברוך

יהי זכרך ברוך משתתף בצער המשפחה

שחר יוספאן, 1.5.2006

לא אשכך!

בתחילת הטירונות הייתי שומע תמיד מהמפקדים של מחלקה 1, על החייל שקורע אותם מצחוק... לא ממש היכרתי אף אחד מהמחלקה שלך אבל לאט לאט התחלתי לשים לב אליך. רק בתחילת ה"אימון מתקדם" יצא לי לשמור איתך כמה שעות לתוך הלילה בש.ג (אם אני זוכר נכון שנינו חטפנו אז שבת...). לא האמנתי שאותו אחד שהריץ את כל הדחקות זה הבן-אדם הרציני שמדבר איתי ונותן נימוקים הגיוניים לכל "התקלה" שלי.
באותה משמרת הרווחת הערכה רבה ממני כמפקד.
ביום האירוע הייתי כבר בפלחו"ד בדיוק במהלך פעילות ארוכה , שמענו חצאי ידיעות בקשר ובמירס של המפקד...

אחרי ההלוויה רציתי לבוא לשבעה ולהגיד למשפחה שלך כמה שאני מצטער אבל פשוט לא הצלחתי...

לא אשכך אותך לעולם!

אלון אנשלוביץ, 22.4.2006

ממני עוז אליך אח יקר!!

כל כך הרבה זמן עבר רועי מאז שאתה לא איתנו, אבל את האמת בלב ההרגשה היא שאתמול היינו יחד וצחקנו ושמחנו אחד עם השני רק שתדע שכל לילה לפני שאני הולך לישון אני מסתכל על הקובץ תמונות שתלוי לי על הקיר בחדר שהכנתי רק כדי לדעת שאתה תמיד איתי קרוב אליי בחדר שלי ובאת אני מנשק אותך ויודע שאתה מעללי ומעלינו כולם ושומר עלינו כי אתה "האיש" שלעולם לא נשכח ותמיד תמיד תהיה בליבי ובלב של כל האנשים שהכרת אין לי את המילים אפילו לתאר כמה אני אוהב אותך אחי ואם הייתי יכול הייתי מחזיר את הגלגל לאחור רק כדי לשבת ולדבר איתך עוד פעם אחת לפחות רק לשמוע אותך... אוהב אותך עוז.

עוז פרידמן, 22.4.2006

רועי ילד יקר

רועי לא הכרתי אותך כילד או כחייל, אני מכירה את הוריך , וזו הפעם הראשונה שאני רואה את פניך בתמונות באתר. פנים כה רגישות לך נראה כאילו אתה שולח את אהבתך לכל העולם במבט עינך. בשיחה עם אביך היתה בי רק קצהה של ההבנה לכאבו ולגבורתו בהתמדדותו עם אובדנך, כי איך אפשר לתפוס אובדן של בן יקר. יהי זכרך ברוך ושלח משמים כוח להוריך להאחז בחיים ולהתמודד עם צערם שאין לו גבול וקץ. חיה סגל 18.03.2006

חיה סגל, 18.3.2006

אתה ואני..

טוב...כבר עבר הרבה מאד זמן מאז הנר הקודם אך החור בעצם רק הלך ושקע עמוק יותר....העצב הפך לחיוך של זיכרון מתוק ואהוב על אדם שכל כך חסר לנו כאן בעולם הזה...
רועי! כמה געגועים! אפילו עכשיו לשבת ולכתוב לך מעלה לי חיוך ודמעה בו זמנית....אני מקוה שאתה רואה הכל וגאה בהכל...בשבילי- מעולם לא עזבת...
אוהבת גלי

גלי וולקוביץ, 16.3.2006

בן דודי היקר

רועי לא נישאר ממך כלום מלבד זיכרונות שמלווים אותנו יום יום. אותך אני זוכרת מילדות שובב מלא אנרגיה משחק בבובות של חיילים ושל WWF,כנער אני זוכרת אותך נער עם שיער צבוע לא מוגדר שמנגן על גיטרה ושר שירים,ניגנת כל כך יפה היה כייף לשבת ולשמוע אותך,וכבחור אותך חייל כל כך חייכני כל כך גאה לשרת בכייף אפילו אם קשה.
רועי אני אני גאה בך ותמיד אהיה ותמיד תשאר הלב ובזיכרון...
אוהבת תמיד רחלי יעקב.

רחלי יעקב, 7.3.2006

Knock, knock, knockin´ on heaven´s door

Mama, take this badge off of me
I can´t use it anymore.
It´s gettin´ dark, too dark for me to see
I feel like I´m knockin´ on heaven´s door.

Knock, knock, knockin´ on heaven´s door


Mama, put my guns in the ground
I can´t shoot them anymore.
That long black cloud is comin´ down
I feel like I´m knockin´ on heaven´s door.

Knock, knock, knockin´ on heaven´s door

Knock, knock, knockin´ on heaven´s door
לזכרו של רועי יואל רודובסקי 2006

יואל רודובסקי, 5.3.2006

אח שלי גיבור

הזמן לא עוצר...ואני עוד מתגעגע יותר ויותר...תזכור שאני תמיד איתך איפה שלא תהיה.מעביר בלב את אותם הצחוקים והשטויות שלנו ביחד...אנחנו עוד נפגש אחי...אוהב אותך...תמשיך לעשות את כולם שמחים גם איפה שאתה נמצא

דודי דייג, 21.2.2006

למשפחה...

שלא תדעו עוד צער לעולם... משתתפות בצערכם

הלוחמות של קרקל, 17.2.2006

חברי היקר!

רועי,זו הפעם הראשונה שאני כותב לך באתר שלך משום שרק השבוע קיבלתי מחשב.
רועי הכי חשוב לי בנר זה לכתוב לך שאני מתגעגע אליך מאוד אוהב אותך המון וחושב עליך המון כי באמת היית משהו מיוחד חבר נאמן ויקר שלא יצא לי מהראש לעולם!
אוהב אותך ומתגעגע המון
משה הדדי.

משה הדדי, 11.2.2006

לאחד והיחיד

קשה לדבר עליך בלשון עבר...
רועי אתה פשוט דוגמא ומודל לכל אדם אבל למה למה זה היה חייב להסתיים ככה? למה ה´ לוקח את הטובים ביותר? אין יום שעובר בלי שאני חושבת עליך וכל כך כואב... אני מתגעגעת אליך ומקווה שאתה רואה מלמעלה את כל החום והאהבה שיש סביבך תשמור עלינו שם למעלה אוהבת אותך מאוד מאוד... אחד ויחיד.

אידית שינהפט, 4.2.2006

לרועי המתוק והיקר

מה כבר אפשר להגיד שלא נאמר תמיד מקשיבים לחדשות ולא מאמינים שזה יקרה דווקא למשפחה שלך עד הטלפון הנורא הזה שקיבלנו באמצע הלילה שבישר את האסון הרגשה נוראית כמו סכין בלב ואם ככה אנחנו הרגשנו אז זה בלתי אפשרי לחשוב איך הורייך הרגישו הכאב לא מפחית עבר שנתיים וכאילו זה קרה אתמול אתה תמיד תהיה חרוט בליבנו לעד לא נישכח את חיוכך ואת טוב ליבך אתה תמשיך לחיות בתוכינו יהיה זכרך ברוך
מדודך האוהב
בבר

אלברט בן עזרא , 3.2.2006

לבן דודי היקר

החיוך שלך,הצחוק המדליק שלך,הלב שאין כמותו לא יתנו לי לשכוח אותך לעולם,אך אפשר לשכוח שנעלמת בלי שום התראה ונקטף מהמשפחה דבר כל כך יפה בן דוד שאהבתי כל כך.
רועי אני ואתה תמיד היסתדרנו בעצם מי לא יסתדר איתך וחבל שלא יצא לי לבלות קצת יותר זמן איתך אני כל כך אוהב אותך ותמיד אני יזכור אותך ואספר לכולם איזה טוב לב היה לך. רועי אני מעריץ אותך על הנחישות והכוח שלך ושאתה לא מתייאש וכן אני הייתי רוצה להיות כמותך אבל רועי יש רק אחד.
מתגעגע,ניר סעדון

ניר סעדון, 14.1.2006

אח גיבור

אני חי במציאות איומה, בעולם של טרור ומלחמה. לוחם על אדמה שקברה את אחי עמוק בליבה! על אדמה שידעה לחפור,לקבור ולכסות, אך לא ידעה להשיב לשאלות איך,מי, מדוע וכמה! אז המלחמה לא תמה! רועמים הם דמי אחי הזועקים מלמטה. כי זרי פרחים לא יעזרו למח לעכל! ואחי כבר לא יזדקנו ולא ילכו עם מקל. רבה הנקמה אך היא לא תאחר לבא והאלוקים יקום דמם כשאנחנו לצידו! עת נשבענו יחדיו להגן על המולדת, יום בו אנו נפגעים מהצד היא מתבוננת! לכסות ברגעי כאב ידע הדגל אך ברגעי אמת- להגן שכח.. נשבענו לא לשכוח ולא לסלוח לנצח נצחים איך בין רגע נקטפו נרמסו כך הפרחים רועי, ארז ואלעד נזכור אתכם לעד! כי ´אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד!´ אז למה הטובים ביותר הולכים? עד מתי אלוהי יפלו הגיבורים? אחי בחייהם ובמותם ציוו על החיים. לנצח בליבנו יחיו המלאכים! חיילי הנצח-גופכם אולי הוכנע, אך נפשכם צלחה לגבור. נודע לכל העולם כי כל אחד ממכם גיבור. צרורה תהיה נשמתכם בצרור החיים חרוטים אתם לעד בליבנו אחי הגיבורים!

ציון חסון, 11.1.2006

ליבי איתכם!

יפה ואבי!
ליבי איתכם,מדליקה נר לזכר רועי.
ילד מוכשר,יצירתי מלא שימחת חיים.שולחת לכם הרבה כוחות וחיבוק גדול למישפחה!

מימי זיו, 4.1.2006

לרועי

את רועי אני לא מכירה חיטטתי באינטרנט
ופתאום ראיתי את האתר הזה הרגשתי צורך להיכנס לאתר הזה שיהיה
לך נחת איפה אשר לא תהיה למרות שאתה לא בחיים שיהיה למשפחה נחת
ושיהיו חזקים.
משתתפת בצער רב:גל

גל, 4.1.2006

אחי ...

אחי החיים מתחלקים ל3 חלקים לפני הצבא,תקופה של הצבא,ואחרי הצבא,אחי היינו מדברים המון על התקופה שאחרי הצבא,ברזיל טיולים כל השטויות שאפשר לעשות באזרחות,אני חי אותך כל יום,בכל מקום,קשה לי לבקר בבית שלך קשה לי לבוא לקבר ולהסתכל עלייך מלמעלה,תמיד היית יותר גבהה ממני וככה ישאר,נשבעתי שאני לא יעשה טיול לחו´ל בלעדייך וככה יהיה.
הייתי נותן את החיים שלי בשביל עוד פגישה אחת איתך,כדי להגיד לך שלום כמו שצריך,אני מתגעגע אלייך כל כך,קשה לאבד אח,ויותר קשה להבין שאני לא אראה אותך יותר..
אני עובר דירה לבית קצת יותר גדול ככה אני יוכל לעשות חדר מיוחד רק לך שאני יוכל כל יום להכנס ולחייך איזה אח יש לי .אחי עצוב וקשה לי בלעדייך,בחוץ החיים ממשיכים אבל בפנים רק אני ואתה יודעים מה נשאר,אוהב אותך הכי בעולם ..
תמיד איתך
אחיך .

אח שלי, 26.12.2005

לא נשכח לא נסלח

רועי, כול המחמאות כבר נאמרו כול הדברים הטובים כבר נכתבו מה שמצחיק זה שהכול נכון, אני תמיד שומע שה´ לוקח רק את הטובים במקרה אחד אני בטוח שזה נכון!!! הכול אמת את הייתה באמת אדם מדהים שיהיה כיף להיות במחיצתו , אני מקווה שאתה רואה אותנו מלמעלה כי אנחנו לא נשכח אותך לעולם ...

שלומי מלכה , 25.12.2005

נזכור

לרועי היקר ,
אני בדיוק יושב במשרד ושמעתי שיר שהזכיר אותך כל כך "אלהים נתן לך במתנה..." והרגשתי צורך לרשום לך עד כמה כולנו בני הדודים מתגעגעים
אליך, לחיוך ולאופטמיות שתמיד היו מנת חלקך
גאה בך עכשיו ולתמיד
בו דודך האוהב יניב סעדון

יניב סעדון, 27.11.2005

בין הסיכונים של החיים

בין העתראות ובין הלחימה בגיזרת רמאללה יש קושי ואתם ידעתם לעמוד בקושי הזה ולהוכיח את עצמכם אני לוחם באותה גיזרה רק חיל ההנדסה נובמבר 02 חבר של אלעד פולק ז"ל
לחמתי לצידכם ואתם נתתם לנו דרך להמשיך ודבוק במטרה שלנו שהיא להגן על מדינתנו,
אין יותר כבוד ממה שאנחנו רוכשים לכם ממכם למדנו להיות לוחמים יהי זכרכם ברוך

אלירן הורוביץ, 22.11.2005

דברים שנתן לי רועי יעקב

רועי,
יוצא שאני חושב עלייך די הרבה מאז שאתה לא איתנו, מדי פעם, בלי קשר לכלום, אתה צץ, אבל, רועי, אני חייב להודות שרק ברגעים מעטים המחשבה מעלה בי צער, לרוב, כשאני חושב עלייך אני מחייך, כי רועי, כמעט כל הזכרונות שלי ממך הם שמחות.
חלקנו המון זכרונות שמחים, מצחיקים, הרפתקאות וגם רגעים של סתם להיות חברים. רציתי להודות לך רועי, נתת לי הרבה, למדתי הרבה ויש דברים שאני לוקח איתי ואני יכול לאמר בגאווה, את השיר הזה הכיר לי רועי, או במקום הזה טיילתי עם רועי.

רועי, למרות הכל רציתי גם להגיד לך שאני גאה בך ובכל מה שעשית, ועל כמה שנלחמת ולא וויתרת ולא הרפית למרות הקשיים ואני יודע שהיה לך קשה, אבל למרות שלא הבנתי אותך, אני שמחתי שהישגת משהו שהיה כל כך חשוב לך.

אז רועי, אני אמשיך לחשוב עלייך, ולחייך,תודה רועי, נתת לי המון

זיו, 22.11.2005

לזכרון עולם בהיכל ה

לא היכרתיו מצדיע לזכרו בריגשי כבוד

נועם בן ציון , 15.11.2005

ללא מילים

הסיבה שלא כתבתי בנר הקודם היא בגלל שאני לא חושב שיש מספיק מילים בעולם הזה לתאר אותך או מה שאתה עבורינו.
רועי אני רוצה בניגוד לנרות הקיימים שהם נהדרים ומראים לי צדדים חדשים שפחות הכרתי באישיותך. אני רוצה להתיחס ולפנות ליפה ואבי הוריך ולומר להם איך רועי ראה אתכם ממה שסיפר לי מספר רב של פעמים. אבי אני רוצה שתדע שאין מוזיקאי או אדם שרועי העריך יותר ממך ואיך שאתה האיש הכי מיוחד שהוא מכיר בעולם,ורוצה לגרום לך להיות הכי מאושר שאפשר, תמיד רועי אמר לי שיש לך את העולם הפנימי העשיר ביותר שאי פעם הוא ראה, מהר מאוד הרגשתי גם אני שאתה אדם מיוחד ואיש מדהים.
יפה רציתי לומר לך שאני לא יודע אם רועי אי פעם אמר לך אבל גם בשעות היפות וגם בפחות תמיד חשב עליך ואהב אותך כול כך תמיד הינו יושבים וצוחקים הוא היה נזכר ואומר לי וואי איזה ילד חרא אני אמא שלי רק דואגת לי ואני עושה לה צרות,אני חייב לה כל כך הרבה. ובימים הוא הרגיש שהמשפחה מתאוששת אמר לי תראה איך אמא שלי מאושרת אחלה אמא אה? כן אחלה אמא שבעולם!
אני רוצה לראות את אמא שלי
מחייכת כל חייה, שתמיד תחייך ותהיה גאה בי על מי שאני ומה שאני ותמיד יעזור בבית לאמא שלי.
וסבתא ברישקה שאת הסבתא הכי מצחיקה בעולם, אני זוכר איך הינו יושבים שעות איתך ורק צוחקים בלי הפסקה על השטויות של רועי שאפילו הוא לא ידע מאיפה באו ההברקות שלו.
רון האח הגדול, שמאותו יום אתה האח הגדול של כולנו איזה סיפורים הייתה מספר לנו, על הצבא על לבנון וכל החברה שאתם בקשר תמיד מאז, איך רועי אמר שהוא התחיל לשמוע מוסיקה טובה בגללך וכמה שהוא היה גאה שהוא דוד אני נזכר שהוא היה מסתובב עם תמונה של ביתך מחייכת מאוזן לאוזן והוא מחזיק אותה ואומר וואי תראה איזה חמודה כול 20 דקות ממש אובססיבי רון רועי העריץ אותך וגם אנחנו אתה אחלה אח ואני מאחל לך מזל טוב על הולדת רועי אברהם שילוב של שני אנשים גדולים ומדהימים!!! רינת ראיתי שדרך עינייך רועי תמיד היה בן 3 ותמיד היית מתייחסת עליו כעל הילד החמוד האח הקטנצ´יק שלך גם שהיה בן 20 ואני מאמין שעד היום זה היה נמשך, רינת שתדעי לך שרועי היה גאה בך על הדרך הקשה שעשית ואיך בכוחות משותפים נלחמתם להרים את ההורים ממש אחות לדוגמה עם בעל לא פחות אוהב דואג ומדהים אני מאחל לכם רק טוב משפחת תמרי :) מזל טוב גם לכם על הצעצוע החדש. לסיום אומר שאתם תמיד הייתם משפחה לדוגמה המשפחה השניה שלי וכל אחד מכם עולם ומלואו ללא כל ספק כולם חשבו כך גם לפני שכל זה קרה עדיין לא ראיתי משפחה כל כך מיוחדת מהאגדות כמוכם. אני אוהב אתכם לנצח ומצטער בשם שמיים אבל המלאך שלכם כנראה קיבל קידום היה חסר מלאך עליון, ראש מחלקת מלאכים, מה שאני בטוח שרועי המלאך צבע את הכנפיים בצבעיי הקשת מנגן גיטרה על מדשאות גן עדן וזוכה לתשואותיו של ה´ בשעות שהוא לא שומר עליכם ונח. אוהב אותך אחי פשוט אין מספיק מילים לתאר אותך. ומה שאני מרגיש כלפיך יותר אישי וכואב לי כדי שאני אגיד פה, אולי בגלל שקשה להשלים ולא רוצה להשלים עם מה שקרה
לנצח נצחים תהיה חקוק בליבי מוחי דמי ועצביי!!!!! יאלה אני מקווה שאתה מחקה לי שם גבר?

בני אשכנזי, 6.11.2005

התרגשנו ובכינו איתכם בטקס

יש לכם משפחה נהדרת.

מרגש עוד יותר להקשיב לרועי כפי ששודר בגל"צ.

לילית לוי, 1.11.2005

לרועי

רועי אנחנו מתגעגעים אליך !

מושיקו משה, 28.10.2005

איש יקר

תמיד אזכור רועי את הצחוק המדהים שלך, הקול המיוחד שפתאום עולה ועולה.
החיוך שלך שאף פעם לא ירד מהפנים גם כשכולנו היינו שבוזים.
רועי אחד הרגעים שזכורים לי ממך הוא כשהייתי בחמל ואתה יודע כמה "אהבתי" את החמל והייתי מבואס לגמרי אתה נכנסת צחקת קצת איתי גם כשזה בא על חשבון זמן שינה שלך.
תמיד אזכור אותך אחי וכמובן אתה עוד תראה בסוף כולנו ניפגש שם למעלה

עידו סדרס, 28.10.2005

יהי זכרו ברוך

לא הכרתי תבחור ונכנסתי לאתר במקרה, סיפור העלאת הפרופיל שלו שוב ושוב ריגש אותי.

איציק , 26.10.2005

חבר אתה חסר

לרועי אתה כבר לא איתנו, אני מאמין שכבר נאמרו כל הדברים הטובים בעולם עליך, הייתי רוצה להביע את כל מה שאני מרגיש כלפיך היום, היית חבר, אח ויותר, ישנת איתי באותו חדר כמעט שנה דאגת שלא אהיה שבוז ושתמיד אשמח גם אם קשה, נתת באמת להרגיש שאנחנו מין משפחה כלשהי , ולא הפסקת לחייך גם כשהיה קשה, אני לא אשכח שהיית צריך לרדוף אחרי איזה פרה בגלל שצחקת בשלשות. ואותך זה הצחיק, ואפילו שזה לא היה אפשרי ניסית ואז כולם רצו איתך אחרי הפרה, ובגלל זה כולם ירדו לפרסים, היה לי ממש כיף איתך ועכשיו כל זה רק זיכרון שלא יוצא לנו מהראש אני רוצה שתדע שאתה היית הגבר שבגברים של מחלקה1 ושל פלוגה א´ אוהב אותך אחי ולא אשכח לעולם. נ.ב. חבר אתה חסר "לא נישכח ולא ניסלח" אוהב ומתגעגע שירן "הבולט"

שירן ברוך, 23.10.2005

יהיה זכרך ברוך!

הגעתי לאתר לזכרך במקרה (או שלא במקרה), סיפורך נגע לליבי.
למשפחתך ויקיריך ניחומים.

גליה, 20.10.2005

געגועים אליך רועי

רועי,אין לך מושג כמה אני חייב לך בזכותך אני נמצא איפה שאני נמצא היום.אתה לא יודע כמה שינת אותי ואני בטוח ששינת עוד הרבה אנשים אם כל האופטימיות שלך ואיך לקחת בקלות דברים ולהסתכל תמיד על דברים בצד החיובי אז אח שלי רק שתדע שאין יום שעובר גם אם זה בצבא וגם באזרחות.שאני לא חושב עליך ומתגעגע אני גאה שהיה לי את הכבוד להכיר אותך .אני מקווה שאתה שומר עלינו מלמעלה אוהב ומתגעגע

טל קוזחי, 9.9.2005

רועי שלא הכרתי

רועי אני לא מכירה אותך אבל במקרה הגעתי לאתר הנצחתך והתרגשתי מאוד וכאבתי אותך את אובדנך יהי זכרך ברוך אמן

נטלי אור, 5.9.2005

אחי היקר!!!

אחי עבר כולכך הרבה זמן, הרבה זמן של כאב וגעגועים געגועים אליך אח יקר שלי.
מאז שנהרגת עברנו הרבה הרבה אבל מעט לעומט הכאב לאבד אותך אני רק רוצה שתדע שאני אוהב אותך אחי ולעולם לא ישכח אותך כי אתה אח יקר שלי אוהב לנצח עוז אלון.

עוז אלון, 2.9.2005

געגועים אליך מקסים

רועי עבר כל כך הרבה זמן ,,,,ואינך איתנו מקסים ,,כל כך מתגעגעת אליך לחיוכך ולזיו פניך ,,ילד מתוק שלי שמלאכי השרת ישמרו עליך מעל ,,,אוהבים מתגעגעים ולא שוכחים ,את טוב לבך ואת חיוכך ,,אוהבת אותך רועי

עליזה שרון, 2.9.2005

רועי אחי

רועי, איך אפשר לכתוב עליך בזמן עבר??? אני שואל את עצמי את השאלה בתקווה שתחזור ושל האסון הזה יתבדה כחלום רע. רועי אני יושב עכשיו עם דמעות בעניים ויד רועדת ואני נזכר בחוויות המשותפות שעברנו יחד "בבית של תמר" שם נפגשנו. איך היית משכנע אותי לדלג לפחות על שעורי ההתעמלות והספורט ובמקום זה ללכת לים או למרכז הקניות בקיבוץ "שפיים". אני אף את המומחיות שלך בהכנת נרגילה אותה עישנו ברפת. לא עובר לי יום בלי שאני חושב עליך ואני נזכר בצחוק המתגלגל שלך ואיך תמיד היית מצחיק אותי או מנסה למצוא את הנקודה שאני כבר עצבני מהשטיות שלך ובכל מצב תמיד היינו בכייף הולכים מכות. התגייסנו בערך באותה תקופה והוצבנו בקרייה. אתה היית חדור מוטיבציה וניסית לשכנע אותי לעלות פרופיל. לצערי רועי, רק לאחר האסון זכיתי להכיר את משפחתחה. יש לך משפחה כל- כך חמה ונפלאה שבקלות בה התאהבתי. רועי בזכות הסיפורים שלך על דרום אמריקה "נדבקתי בחיידק" ואחרי שהשתחררתי נסעתי לטייל. אחיך רון קיבל אותי בוצרה מאוד חמה ואפילו חמה יותר ממשפחתי שלי. עצותך רועי, חוכמת החיים וחוש ההומור שלך חסרים לי מאוד. רועי אולי זה כבר הפך למסורת להגיד את זה: אני כל - כך אוהב אותך ומתגעגע אליך וזה אף פעם לא יהייה אותו הדבר בלעדייך.

ליעד גולדשטיין, 22.8.2005

כואבת איתכם

אני לא מכירה את רועי אבל נכנסתי לאתר וזה עשה לי משהו בפנים כואב לי כל פעם מחדש שמישהו מת או נהרג אבל כאן הרגשתי צורך להשתתף בכאבכם

נורית, 13.8.2005

לרועי יקירנו

למשפחת סלומון אנו משתתפים בצערכם ושלא תדעו עוד צער .
הנדסה קרבית מיחידת יהלום.

איציק.ט., 6.8.2005

רועי של כולנו....

רועי-
להדליק לך נר, זהו הכבוד הכי גדול והכי עצוב שחשבתי שאי פעם יצא לי לעשות עבורך....
עבר כל כך מעט זמן אך יחד עם זאת- כל כך הרבה רגש שנשפך מכולנו מאז שאתה לא פה.
אני חושבת שאתה היית המצחיק שלי. האדם שתמיד יכולתי לסמוך עליו שיאמר ויצחיק ויגיד מילים טובות, וניסיתי לחשוב אם מאז שהלכת הצלחתי למצוא מישהו שיצליח לעשות את ה"תפקיד" הזה כמוך....ובכן- לא הצלחתי ולא מצאתי.... כל יום אני מסתכלת על התמונה שלך שנמצאת על החלון שלי....לפעמים אני שואלת אותך אם אתה רואה אותי...או אם טוב לך איפה שאתה נמצא, אך אף פעם לא קיבלתי תשובה....ולמרות זאת- אני יודעת שאתה תמיד משגיח, מפקח, רוצה ומאחל לי רק טוב, כמו מלאכון ששומר עליי.
ברישקה ברישקה- הכינוי שלנו- גם כשאתה לא פה- אתה עדיין הכי מצחיק אותי מכולם...
"ואולי, אתה פה חסר לי..."
אוהבת מכל הלב,
גלי

גלי וולקוביץ, 9.3.2005

רועי שלי

רועי. קשה לי להגיד שלי כי אתה כבר כל כך הרבה שנים לא איתי.אבל אני מרשה לעצמי עדיין לקרוא לך ככה כי בפנים הלב לא שכח את כל מה שהיה לנו ולמרות שהתנתקנו אני עדיין מרגישה כל כך קרובה אליך.
חבל שהמוות שלך הוא מה שהחזיר אותך לחיי.מה שגרם לי להכיר אותך שוב,אבל רק מסיפורים.
אתה האהבה הראשונה, הנשיקה הראשונה,ותישאר אהובי בלבי לנצח.
אתה איתי תמיד,אין יום בלי מחשבה וזיכרון עליך.במיוחד לפני השינה אני נזכרת בנו ביחד שני ילדים קטנים שרבים הרבה ואוהבים וזה מעלה חיוך על פני.
קשה לקלוט, קשה להבין, אך כנראה שאין לנו ברירה.
אוהב אותך תמיד
טלי

טלי סולן, 5.3.2005

לרועי

רועי..אהובי..אח שלי.. אני כל כך מתגעגע.. אין יום שאני לא חושב עליך..שאין משהו שמזכיר לי אותך..את טוב ליבך.. מה שיוצר אצלי שיחות קטנות איתך..שאני לבד..באוטו..גם באתה אלי בחלום לא מזמן וכל כך שמחתי כשקמתי..ושפתעום פרצתי בבכי ללא שליטה וגבול..חברה שלי היתה לידי ולא הבינה בהתחלה מה קורה..היא שמעה רבות עליך.. היא ממש מכירה אותך..אתה בטח רואה אותנו.. היא כל כך עוזרה לי אז,והיום.. חזרתי מרמלה ישר לזרועותיה..וזה היה ממש בהתחלה שלנו..אתה זוכר שלקחת אותי לשתות משהו בערב, בנמל שליד ביתך,ועצרתי את שיחתנו בשביל לדבר איתה..זו ההיזדמנות שלי להגיד לך שאני מצטער על היבוש..כמה שתקת לי.. אני זוכר גם שרצית להתחיל עם המלצרית.. רועי.. יש לי כל כך הרבה לספר לך..אני כותב עם דמעות ולא מוצא את המקשים..אתה כל כך חסר לי..איך עזבת אותי..תיכננו כל כך הרבה ביחד....לפעמים אני חושב שהייתי צריך לחזור לגדוד רק כדי לנקום את ניקמתך....ואולי לא ...
אני לא יודע....
רועי..אני רוצה עוד ממך....לא די לי....אני מתגעגע....אני רוצה עוד..תחזור !!!!!!!
רועי..בבקשה..שוב אליי..
חיי אותך..ביומי ובישנתי..אחיך עודד.

עודד גולני, 2.3.2005